השבוע הראשון לכהונתו של ג'ו ביידן בתפקידו כנשיא ארצות הברית הציב בפני האמריקנים את אחת ההונאות הגדולות ביותר של הבטחות בחירות שהתבררו כפייק בתוך ימים אחדים.
בעוד שהאש אותה טראמפ משך בתקופת כהונתו כנשיא נסובה לרוב על רקע כוונתו לממש את האג'נדות עליהן הכריז בבחירות והבטיח לבוחריו, כך עם בניית החומה על גבול מקסיקו, ביטול הסכם הגרעין, פרישת ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי ועוד כהנה וכהנה, הרי שהימים הראשונים לכהונת הנשיא הדמוקרטי ביידן מעלים בדיוק את ההיפך.
כך לדוגמה מתברר כי בעוד ביידן הרים קמפיין שרכב על 200,000 אמריקנים שמתו לאור מחדלי הקורונה של טראמפ כשהוא מפריח הבטחות לפעולות אקטיביות למיגור הנגיף שהביא ללמעלה מ-10 מיליון אמריקנים שחלו בנגיף, הרי שברגע האמת מתברר כי אין לממשל החדש תכנית מעשית אופרטיבית כיצד להביא לירידה בתחלואה.
בשורות הבאות ננסה עד כמה שידינו מגעת לסכם את 4 שנות כהונת טראמפ, אלא שהפעם בניגוד לכתבה שפורסמה בשבוע שעבר בה התמקד הסיקור ביחס הממשל לשעבר למדינת ישראל ולעם היהודי בחסות חתנו היהודי ובתו הגיורת לבית קושנר והצוות היהודי אורתודוקסי שסבב אותו כמו ג'ייסון גרינבלט, השגריר הישראלי דייויד פרידמן ועוד, הרי שבחלק הנוכחי של הסיכום נבקש לסכם את 4 שנות כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן באמצעות מיקוד ביחסי הפנים והחוץ של ארצות הברית.
יצירת מקומות עבודה, מלחמת סחר ואבטלה בשפל
עד פרוץ הקורונה, להערכת מרבית הפרשנים הקדנציה השנייה של טראמפ היתה נראית בהישג יד באופן כמעט ודאי. כשאומרים שטראמפ הפסיד את הנשיאות בקדנציה השנייה בגלל הקורונה, נראה כי הדבר כלל אינו מופרך, שכן עד לפני שנה בהתאם להבטחת הבחירות שלו, המדיניות הכלכלית שיישם הנשיא לשעבר אכן הוכיחה את עצמה והביאה את כלכלת ארצות הברית לשיאים חדשים.
רק כדי שננסה להבין על מה מדברים – עד לפרוץ משבר הקורונה שבעקבותיו איבדו מיליוני אמריקנים את מקום עבודתם ונשבר מטה לחמם, עמד שיעוד האבטלה במדינה על 3.6%, כלכלנים בארצות הברית טרחו להזכיר למי ששכח, כי הפעם האחרונה שהאבטלה האמריקנית רשמה שיא שנמוך מ- 3.5% היה בסוף שנות ה-60.
המדיניות הכלכלית של הנשיא לשעבר טראמפ גרסה כי יש לקצץ במיסים שהוטלו על התאגידים הגדולים ובכך לגרום למפעלים רבים ממדינות שונים בעולם ובעיקר מסין, להגר לארצות הברית ולהפריח בה את הכלכלה. הנשיא העביר רפורמת מס שהוגדרה כרפורמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב בה קוצצו מיסים בהערכה כוללת של למעלה מ-5 מיליארדי דולרים. הבורסה בעקבות כך רשמה שיאים חדשים.
מאז החל טראמפ ביישום התכנית הכלכלית שלו ועד לפני שנה, התווספו בארצות הברית עוד קרוב ל 7 מיליון משרות חדשות.
כחלק מהמדיניות לטיפוח הכבוד האמריקני הכריז טראמפ על האג'נדה הכלכלית שלו ולפיה על ארצות הברית לעשות את החשבון הכלכלי שלה ולייצג את האינטרסים הצרים שלה מבעד לחור של הגרוש, גם במחיר ביטול הסכמים שכבר נחתמו לפני שנים רבות על ידי נשיאים קודמים וכבר הפכו לסטטוס-קוו.
כחלק מצעדים אלו הכריז טראמפ על מלחמת סחר מול סין וקנדה, מה שהביא את המתיחות בין המדינות לשיאים חדשים.
"מה שקרה בשנים האחרונות זה שחברות אמריקניות רבות העתיקו את המפעלים שלהם לסין כי שם כח העבודה זול יותר, טראמפ מבקש להחזיר את אותם שעזבו את ארצות הברית בחזרה ולהפוך ההשקעה בארצות הברית בחזרה למשתלמת", הסביר גורם בממשל בימים בהם התכנית הכלכלית הפכה לכלי הניגוח התורן של הדמוקרטים.
במבחן התוצאה המדיניות הלא שגרתית והתמוהה הוכיחה את עצמה, שכן בשורה התחתונה הייצוא האמריקני עלה על הייבוא בניגוד למה שהיה בשנים האחרונות, כך אירע שהסינים והקנדים נאלצו להוריד מכסים על מוצרי ייבוא אמריקנים.
אלא שכאמור, כאשר הכל היה נראה ורוד ומלבלב, בשיא הכהונה שהבטיחה 4 שנים נוספות בבית הלבן, פרצה הקורונה אל חיי האומה האמריקנית, הביאה ל-200,000 מתים מהנגיף למיליוני נדבקים וטרפה בפני טראמפ שבחר להקל ראש ולזלזל בהנחיות משרד הבריאות, את הקלפים.
חומת מקסיקו
אחד מהבטחות הבחירות המרכזיות והבולטות ביותר של טראמפ שעוררה סערה והעניקה מוחשיות ל'טראמפיזם' ש'מעז' להתפרע ולחשוב מחוץ לקופסא היה בניית החומה בגבול מקסיקו.
בבואו לשרטט את האג'נדה הכלכלית שלו העז טראמפ לומר בקול את מה שרבים חשבו בשקט אך לא העזו להכריז בקול מחשש כי יואשמו בגזענות.
מיליוני מהגרים לא חוקיים עשו בשנים האחרונות את דרכם מגבולה הדרומי של ארצות הברית, מקסיקו אל תוך המדינה פנימה, בעוד ממשל אובמה ראה בהם מהגרים לכל דבר, טראמפ ראה בהם כאלו שבאים 'לעשות חיים' על חשבון אזרחי ארצות הברית.
הללו נהגו להתגבש לכדי קבוצות גדולות, לחצות את הגבול ולהסגיר את עצמם בנימוק כי הם 'מבקשי מקלט', מתוך תקווה להתאזרח בה בהמשך.
אלא שבניגוד לממשל אובמה, טראמפ הורה על החזרת המהגרים חזרה לארצם מה שעורר סערה מני רבים מצד הדמוקרטים שביקרו כל צעד שביקש ליישם.
"המשמעות של מיליוני מהגרים בלתי חוקיים בארצות הברית היא שלמיליוני אזרחים חוקיים אין עבודה ודרך להתפרנס", הסבירו אנשי הממשל לשעבר. "לא זו אף זו, הפשע המאורגן בחסות המאפיות במקסיקו מהווה איום לעתידה של ארצות הברית", הסבירו.
כאמור, אחד הצעדים הראשונים שיישם טראמפ מהבטחות הבחירות שלו היה להתחיל לקדם את בניית גדר הגבול אשר ישתרע לאורך 3,145 ק"מ של הגבול זאת בנוסף ל-19 ק"מ בתוך מימי האוקיאנוס.
כאשר נשאל הנשיא לשעבר מי יתקצב את בניית החומה השיב מבלי להתבלבל כי 'המקסיקנים הם שישלמו על בניית החומה', כאשר נשיא מקסיקו התייצב בנאום חריף נגד טראמפ אותו האשים בגזענות ובכליאת אזרחיו, השיב טראמפ מבלי למצמץ כי אם מקסיקו לא תשלם על בניית החומה הרי שארה"ב תקזז את המימון מכספים המועברים למקסיקו.
מדובר בפרויקט שבדרך לאישורו הטילו הדמוקרטים את כל כובד משקלם על מנת להכשילו, כך לדוגמה טראמפ נכשל בקונגרס כשניסה לאשר תקציב לבניית החומה, (עד לסגירת חשבון עם המקסיקנים). הצעד שהצטייר כגירוש ואנטי תזה לתדמיתה של ארצות הברית כמגינת האנושות עוררו זעם רב גם בקרב סנטורים רפובליקנים שהתנגדו למהלך בהצבעה בקונגרס.
בשל אי אישור תקצוב בניית החומה על ידי הקונגרס הורה טראמפ להקפיא את כל כספי מחלקת ההגנה אשר יועדו לקידום תכניות הצבא, לטובת הפרויקט הגרנדיוזי.
יצוין, כי בניית החומה טרם הושלמה, וממשל ביידן כבר הודיע כי בכוונתו לבטל את מדיניות ההגירה של טראמפ ובכוונתו לקלוט בקרוב 11 מיליון מהגרים למדינה.
ביום שלישי, היה זה שופט בית המשפט במחוז ויקטוריה בטקסס, שנענה לעתירה שהוגשה בענין והורה על השעיית הצו הנשיאותי של ג'ו ביידן עליו חתם עם כניסתו לתפקיד לביטול איסור כניסת מהגרים. לדברי השופט, אסור לבטל את החוקים הקשורים בהליך ההגירה בתקופה הקרובה.
צפון קוריאה
יחסי ארצות הברית וקוריאה הצפונית הם עוינים במשך שנים רבות. ההערכה היא כי העוינות בין המדינות החלה להתפתח לראשונה מאז התבססותה של קוריאה הצפונית בשנות החמישים של המאה ה-20 ובעיקר מאז המלחמה בין הקוריאות, אז עמדה ארצות הברית לטובת קוריאה הדרומית, הפציצה בשכנתה הצפונית שהחזירה מלחמה בה נהרגו כ-40,000 חיילים אמריקנים ולמעלה משני מיליון חיילים ואזרחי צפון קוריאה.
בשנות ה-70 הכריזה קוריאה הצפונית כי החליטה לשחק במגרש של הגדולים והחלה להעשיר אורניום במטרה לפתח נשק גרעיני, מה שהציב את המתיחות בין המדינות ברף עוינות חדש, שהמשמעות שלהם באה לידי ביטוי בלפחות 5 ניסויים גרעיניים שביצעה צפון קוריאה, לצד הכרזה על פיתוח טילים ארוכי-טווח המסוגלים לפגוע אף במרחק של אלפי ק"מ – אם מתוך איום או התרסה לעולם ובמיוחד לארצות הברית.
היה זה הנשיא בוש (הבן) שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר הכריז על צפון קוריאה כחלק מ'ציר הרשע', בהמשך הכריז אובמה על כך ש"ארצות הברית לעולם לא תקבל את צפון קוריאה כמדינה גרעינית".
הנשיא לשעבר טראמפ שכאמור תויג כמי שמעז לחשוב מחוץ לקופסא וללכת על כל הקופה, החליט לקחת את הדיפלומטיה צעד אחד קדימה ובניגוד לכל המוסכמות, עלה על ה"אייר פורס 1" ויצא לדרום קוריאה שחולקת גבול משותף עם שכנתה מצפון במטרה להיפגש עם המנהיג הצפון קוריאני הרודן קים ג'ונג און. במהלך כהונתו נועד טראמפ עם קים לא פחות מ-3 פעמים.
יש לזכור כי בתחילת כהונתו, שיגר טראמפ איומים מפורשים על צפון קוריאה והדבר הביא לאיומים משני הצדדים לשימוש בנשק גרעיני. קוריאה הצפונית אף ערכה ניסויים בטילים משופרים כאיום על בריונות ממשל טראמפ.
בשלהי 2017 איימה קוריאה הצפונית כי תתקוף את 'גואם', שטח חסות של ארצות הברית בה ממוקמים כוחות אמריקאים, אם טראמפ לא ייסוג מהאיומים שלו. בספטמבר 2017, אמר טראמפ בנאומו בעצרת האו"ם, כי ארצות הברית לא תהסס להשמיד את קוריאה הצפונית אם יהיה מדובר בצעד מתבקש. בתגובה, הגיב קים כי מדובר בהכרזת מלחמה.
אלא שככל הנראה האיומים פעלו את פעולתם ובמרץ 2018 הודיע הבית הלבן כי קים העביר מכתב לטראמפ בו הוא מבקש להיפגש עמו. לאחר פגישה מקדימה ותיאומים של הצוותים, נפגשו טראמפ וקים לראשונה, לחצו ידיים וחתמו בטקס פומבי על מזכר הבנות בכתב.
המזכר כלל ארבעה סעיפים מרכזיים: 1, הצהרה על כוונה משותפת לכינון יחסים חדשים ומלאים בין המדינות שיובילו לשגשוג ושלום. 2, הפניית משאבים משותפים לכינון משטר שלום יציב ובר-קיימא בחצי האי הקוריאני. 3, התחייבות של צפון קוריאה לפעול לפירוקה מנשק גרעיני. 4, התחייבות של ארצות הברית וקוריאה לשחרור אסירים ושרידי מלחמה ונעדרים משני הצדדים.
מסתבר, כי קים בניגוד לטראמפ קצת יותר צפוי, וזה קיבל בהמשך רגליים קרות וחזר בו מחלק מההבנות.
הניצחון על דאע"ש והטרור העולמי
בניגוד לתקופת ממשל אובמה שהתאפיינה בפרוץ האביב הערבי, מלחמות ומאבקי כח בין מדינות בעולם המוסלמי ובהרמת ראש של הטרור העולמי ובניגוד לחששות המוקדמות בתקופת כהונתו של טראמפ כנשיא ארצות הברית, לא רק שלא נפתחה מלחמה חדשה אלא המדיניות החדשה שהחזירה את ההתרעה לארצות הברית הביא בשקט בשקט ובלי לשים לב לרגיעה ולירידת מפלס אירועי הטרור העולמי, חיסול ארגון דאע"ש ומנהיגה אבו בכר אל-בגדדי, הסכם (שנוי במחלוקת) להפסקת לחימה עם הטאליבן, טיפול בגזרה הסורית וחיסולו בעיראק של הרמטכ"ל קאסם סולימני שהיה אחראי לפעילות משמרות המהפכה מחוץ לאירן ובין השאר בחש רבות בנעשה בסוריה ולבנון.
עם זאת נראה כי עם 'רשימת המכולת' בו הצטייד טראמפ עם כניסתו לבית הלבן, אכן נדמה כי 4 שנים אינן מספיקות בכדי לממש את כלל התכניות המצויות בארסנל התכניות, כמו הוצאת הכוחות האמריקנים מאפגניסטן ועיראק.
