ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, המשיכה היום (ג') את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי כאשר עיקר הדיון התמקד ביעדי הגיוס השנתיים ומנגנון הפחתת התמיכות בישיבות בשל אי עמידה בהם.
עם תחילת הדיון אמר ח"כ מאיר פרוש: "עוד בוועדת שקד אמרתי שלעולם לא נצליח לעמוד ביעדים שאותם בית המשפט העליון יקבל כ"שוויון", וגם היום אני סבור כך. בגלל זה אני נגד הסעיף שאי עמידה ביעדים בחוק תיקח משר הביטחון את הסמכות לתת דיחוי. אנחנו נמשיך לבקש את מה שאנו מאמינים בו, אף שזה אולי לא מובן לציבורים אחרים: כל מי שיושב כל היום ולומד, צריך לקבל דיחוי, וכל מי שלא לומד, שיתגייס גיוס מלא ללא שום הקלה. יו"ר הוועדה הציע לי הצעה שכולם יתגייסו, יעברו הכשרה קצרה, ואז יחזרו ללמוד, אבל אנחנו מאמינים שמי שלומד צריך לקבל דיחוי ללא תנאים".
יו"ר הוועדה רם בן ברק אמר בתגובה כי "אם כבר דיברת על שיחתנו, אני אציג את ההצעה שלי, שהיא מנותקת מהחוקים בהם אנו דנים ואפשר לשקול לקדם אותה במקביל. כל תלמידי הישיבות יתגייסו, והישיבה תלך ביחד, כמקשה אחת, לאימון של מספר חודשים, ולאחר מכן, כל הישיבה תבצע כל שנה מספר שבועות של משימות צבאיות שונות תחת 'חיל התורה' או משהו דומה. מסגרת הישיבה תישמר, גם בצבא, ואז אורך החיים החרדי ומסגרת הלימוד תמשיך גם היא, אף יבוצע גם שירות צבאי, ואולי בכך תיתפר הסאגה של גיוס החרדים שנמשכת מאז קום המדינה. אך זו סוגיה שלא תתבצע מיידית, ולכן נמשיך עם החוקים שלפנינו, ובמקביל נשקול לקדם את הצעה זו".
יצוין כי צוות הייעוץ המשפטי לוועדה, בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, ציינו בפני חברי הוועדה כי עמידה ביעדים תיחשב רק בהתאם לשיעור העמידה הכולל ביעדי הגיוס – כלומר המספר הכולל של יעד לשירות סדיר והיעד לשירות הלאומי-אזרחי יחד. בסקירתם לוועדה כתבו: "ייתכן מצב בו עמידה ביעד השירות הלאומי אזרחי באופן מלא ולעומתה עמידה ביעד השירות הצבאי באופן חלקי או מועט יוכרו כ-"עמידה ביעדים" כלשונו של הסעיף המוצע בהצעת החוק – באופן אשר משפיעה על בכירותו של השירות הצבאי".
גם שאלת מיהו חרדי הנחשב כיעד גיוס ויחשב במספור לא ירדה מפרק היום, עוד הוסיפה עו"ד איילת לוי נחום, מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה כי יש לבחון מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם. כרגע הצעת החוק מאמצת למעשה את זו הקיימת כיום בחוק: "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" שהם מי שלמד במוסד חינוך חנוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות. הגדרה זה ספגה ביקורת מבית המשפט העליון מחד ומ'ועדת נומה' מאידך.
גם עו"ד דרור גרנית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים התייחס בעת הדיון ואמר כי אי אפשר לבחון את אדיקות אמונתו של אדם, אבל אפשר לבחון איפה היה רשום ללימודים, ולדעתנו הגדרה זו מתארת נכון סוציולוגית את האוכלוסייה הרלוונטית, באופן שניתן לבחון. עו"ד ערן יוסף הוסיף: קראנו את כל הביקורות שהיו לבית המשפט העליון, וזו הנקודה היחידה מפסק הדין שסברנו שעם כל הכבוד, לא נוכל לקבל את ההערות. אנו באמת חושבים שאין דרך אמיתית אחרת לבצע זאת. אמנם זה מכניס לבחינה אוכלוסייה מסוימת גם של יוצאים בשאלה, אבל זה מיעוט ואין לנו ברירה.
בהקשר לכך עמוס צייאדה, מנהל אגף מוסדות תורניים במשרד החינוך, הסביר לוועדה כיצד מחולק תקציב התמיכות למוסדות, על פי מפתח של ניקוד, כאשר כל שנה שווי 'נקודה' משתנה, על פי התקציב הכולל, אשר מחולק בין התלמידים, לפי הסטטוס האישי של כל תלמיד.
עו"ד יוסף ציין בפני הוועדה כי אם בשנת גיוס מסוימת לא הגיעו ל-95% מהיעד, אז שווי הנקודה יורד ב-20% כלפי כל תלמיד דחוי שירות. עו"ד גרנית: זה מבחן שחור ולבן, או שיש עמידה ביעדים או שאין, וההורדה באחוזים הולכת וגדלה ככל שיש שנים רצופות של אי עמידה ביעדים.
בהקשר ליעדים האם עדיף חקיקה או החלטה ציינה עו"ד פרנקל שור כי מבחינת הוועדה אין הבדל אם היעדים ייקבעו בהחלטת ממשלה או בחקיקה ראשית, אך חייבים להיות יעדים בהירים כאשר מחליטים על סנקציות שכאלה. עו"ד פרנקל שור אמרה גם כי על פי נוסח הצעת החוק, אם בשנה שלאחר אי עמידה ביעדים עולה שווי 'נקודה', עדיין על אותם תלמידים דחויי שירות ישולם 80% משווי הנקודה הקודם, הנמוך יותר, ולא מהשווי החדש.
