במסיבת עיתונאים שכינס לפני כחודש, הכריז הנשיא טראמפ בהתרגשות בלתי מוסתרת על היותן של תרופות הידרוקסיכלורוקווין וכלורוקווין ככאלו שביכולתן להמציא מזור חולי קורונה.
טראמפ גילה אז כי כבר נעשו ניסיונות לריפוי באמצעי זה, כי "זו תרופה מאוד חזקה, אך לא הורגת אנשים, מה כבר יש לנו להפסיד". אלא שדברי הנשיא עוררו כלפיו זעם והסתייגות שכן שימוש בתרופות אלו המיועדות למניעה וטיפול במלריה, דורשות שימוש על פי הנחות וכללים ברורים.
בשבוע האחרון כבר נשמע הנשיא כשהוא מעט מסויג לאחר שהתבטא בענין. זאת, לאחר שדווח כי מחקר אמריקאי נוסף שפורסם בענין צינן מעט את ההתלהבות.
לפני כשבועיים דווח על מבצע מיוחד של המוסד, במסגרתו הגיע לישראל משלוח של 2.4 מיליון כדורי כלורוקווין, למרות מדיניותה של הודו שלא לייצא בתקופה זו למדינת אחרות. זאת, לאחר שהפעיל רה"מ נתניהו את קשריו עם נשיא הודו נרננדה מודי, איתו הוא נמצא ביחסים טובים. בסביבת רה"מ הגדירו את הגעתם של הכדורים כהישג אישי של ראש הממשלה.
בסוף השבוע כאמור, צינן מנהל המזון והתרופות האמריקאי את ההתלהבות מהתרופה, עת פרסום אזהרה לפיה התרופות עלולות לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים בליבם של מי שנוטלים אותן. מחקר אמריקאי גילה כי כשליש מתוך 368 מטופלים שאושפזו במרכזים רפואיים לגמלאי הצבא וטופלו בהן, מתו. עם זאת, יש לקחת את הנתון בהסתייגות, שכן המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים.
קנדה הצטרפה אמש גם היא לקריאה בארה"ב להשגיח מפני שימוש בתרופה נגד מחלת המלריה גם לקורונה. הרשויות בקנדה קוראים להשתמש בתרופה רק באמצעות מרשם.
במקביל, ארגון הבריאות העולמי קרא לקהילה הבינלאומית העוסקת מסביב לשעון בניסיונות למצוא חיסון לקורונה, לוודא כי כאשר המשימה תצליח, שהחיסון יהיה זמין במידה שווה לכל בני האדם ברחבי העולם. "זהו איום משותף לכולנו שנוכל להביס רק בשיתוף פעולה", אמר מנכ"ל הארגון, טדרוס אדהנום גברייסוס. הוא הוסיף, כי "הניסיון מלמד אותנו כי כשכלים כאלה נעשים זמינים, הם אינם נגישים לכולם. אסור לנו להרשות לכך לקרות".
