לדרישת השב"כ הזמינה המשטרה את יאיר קהתי, תושב ירושלים, להתייצב לתחנת המשטרה לצורך "בירור", משסירב קהתי לדרישה זו פנתה המשטרה לביהמ"ש ועל מנת להוציא צו מעצר המציאה עילה שקרית – לפיה קהתי סירב כביכול שלוש פעמים להתייצב לחקירה. לאחר שהולכה שולל בשקרי השוטר נעתרה השופטת לבקשה והוציאה צו מעצר נגד קהתי, אשר בדיעבד התברר כשקרי ובלתי חוקי לחלוטין.
קהתי הגיש באמצעות עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו, בקשה לפסיקת פיצויים בטענה כי השב"כ לא היה מוסמך לא בעצמו ולא באמצעות המשטרה לכפות על אדם להתייצב לתחקור שבכ"י, ואילו המשטה לא אמורה לבצע בעיניים עצומות את דרישות השב"כ בלא להפעיל שיקול דעת עצמאי, כאשר החמור מכל הוא השקר בו הוציאה המשטרה את צו המעצר.
בקבלו את התביעה פסק שופט ביהמ"ש השלום בירושלים אלעד לנג כי על המשטרה לפצות את קהתי, בסכום כולל של 9,500 ₪. בהחלטתו כתב לנג כי "בחינת נסיבות ענייננו.. מעלה כי יש מקום לקבל את תביעת המבקש (קהתי) לפיצויו בגין מעצרו הן בעילה לפיה 'לא היה יסוד למעצר' והן בעילה לפיה 'קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי האדם'".
בהמשך פירט השופט לנג כי קהתי כלל לא זומן לחקירה במשטרה, אלא לשיחת שב"כ, שהינה שיחה וולונטרית שאזרחים אינם מחוייבים להתייצב אליה. ולמרות שהדבר היה ידוע למשטרה, ביקשו להוציא נגדו צו מעצר בגין אי התייצבות לחקירה (שלא היתה ולא נבראה). "מכאן, כי בפני בית המשפט הוצג מצג מפורש לפיו המבקש (קהתי) מתחמק כביכול מחקירה במשטרה, ולא הוצג בפניו מצב הדברים האמיתי – לפיו המבקש כלל אינו דרוש לחקירה משטרתית", נזף לנג במשטרה.
השופט לנג מתח ביקורת על המשטרה "המסמכים והדברים שנמסרו לבית המשפט במסגרת הבקשה לעצור את המבקש (קהתי) לא היו נאמנים לאמת, או למצער, הציגו בפני בית המשפט תמונת דברים חלקית ובלתי מדויקת אשר הטעתה את בית המשפט לסבור ולקבוע כי יש מקום לעצור את המבקש", והסביר כי זימון אזרח לשיחת שב"כ באמצעות זימון משטרתי לחקירה הינו לא חוקי "המשיבה לא פעלה בהתאם לכללים שנקבעו.. כך שהמשטרה לא הפעילה את סמכותה האמורה בגין בעניינו של המבקש ואין בכוחה כעת הלצדיק, בדיעבד או בכלל, את התנהלותה".
עו"ד מנשה יאדו מארגון חוננו שייצג את קהתי מסר "אירוע חמור של שוטר שמשקר שופטת כדי לחלץ ממנה צו מעצר לא חוקי, ועוד עושה כן בשירות השב"כ – כשהוא בעצמו לא יודע על מה בכלל הוא מבקש בשקרים להוציא את הצו. שוטרים עושים מה שהם רוצים, לא סופרים לא את החוק, לא את האמת ולא את המוסר. זה לא מקרה פרטי, זו תרבות של שקר ושחיתות.
לא למותר להוסיף כי המשטרה הגיעה לא מוכנה, לא לדיון הראשון שנדחה ולא לדיון השני שנדחה, ורק לאחר שחוייבה בהוצאות בסך של 3,500 ש"ח הואילה להגיש תגובה לביהמ"ש לקראת הדיון השלישי. הפסק הנוכחי, שניתן לאחר הדיון השלישי, חייב את המשטרה בפיצוי של 7,000 ש"ח ובתוספת הוצאות של 2,500 ₪, סך הכול חוייבה המשטרה בתשלום של 13,000 ש"ח בהליך זה", סיכם.
תגובה אחת
משטרת לואי דםינס