סיפור תקדימי מבחינה משפטית נרשם בשבוע שעבר בבית משפט השלום בתל אביב, במהלכו חושבו דמי הפיצויים לאברך לפי כושר עבודה ממוצע במשק, אף שמדובר באברך לא צעיר באופן יחסי.
תחילת הסיפור כאשר אהרן, אברך בכולל של אחת הישיבות הנודעות בבני ברק בשנות הארבעים לחייו, נפצע בתאונת דרכים באופן שלא השפיע על תפקודו השוטף יותר מדי, אך הוגדר כעשרה אחוזי נכות.
אהרן שכר את שירותיו של עו"ד בנימין ארביב, המתמחה בנזקי גוף, במטרה לשכנע את בית המשפט כי אכן יש לו כושר השתכרות סביר לצורך חישוב פיצויים, אף שכיום הוא מקבל מלגת אברך זעומה בלבד. עו"ד ארביב טען בפני השופטת מלכה שניאור ספינזי כי עליה לקחת בחשבון את עתידו האפשרי של האברך כדיין, בקריירה מפרנסת באופן מכובד.
בעקבות הטיעון, נענתה כבוד השופטת והציעה כי שכרו הפוטנציאלי של האברך יחושב לפי היקף הקרוב לשכר הממוצע במשק, ולא לפי הבסיס המחושב לאדם שאינו צפוי לעבוד. וזאת למרות שכעת מקבל מלגת אברך בסיסית, עקב כך, יקבל אהרן פיצוי בהיקף נאה ביחס לציפיות המקוריות.
בשיחה עם עו"ד ארביב הוא מציין כי קביעת השופטת היא בעלת משמעות עתידית ושינוי מגמה הרווחה בקרב השופטים באשר לחישוב הפסדי שכר אצל אברך, "עד כה, כאשר היה מדובר באברך בגיל מבוגר יחסית, כזה שלא סביר שיעשה פתאום הסבה וישתלב בשוק התעסוקה, היה קשה לשכנע את בית המשפט בקיומו של כושר השתכרות פוטנציאלי בהיקף נורמטיבי. אני מקווה שהפסיקה הזו תהווה שינוי מגמה עתידי ותוביל להתחשבות והכרה ביכולותיהם של אברכים נוספים, אם וכאשר יידרשו לכך".
