הוא גאה להיות ערבי ולא פחות מכך – ישראלי, הוא שירת בצה"ל, העפיל לדרגת פיקוד ונפצע במלחמת לבנון השניה, הוא מאמין שרוב החברה הערבית מעוניינת להשתלב בחברה הישראלית, אך מושתקת על ידי מיעוט קיצוני ואלים. על פי משנתו ביטחון מדינת ישראל, על כל אזרחיה, צריך להיות מעל הכל והוא מאמין שהפתרון לסכסוך הוא הקמת מדינה פלסטינית, אך ירושלים תישאר בידי ישראל. האם יש לו שאיפות פוליטיות? ומה דעתו על חוק איחוד משפחות, על מנסור עבאס, ועל איתמר בן גביר?
הכירו את יוסף חדאד, 35, פעיל חברתי ועיתונאי, מנכ"ל עמותת 'ביחד ערבים זה לזה'. הערבי הישראלי שפועל לשותפות יהודית ערבית ולדו קיום מלא, בדרך הוא לא מפספס אף הזדמנות לשמש כדובר בלתי רשמי של מדינת ישראל ומתרוצץ מאולפן לאולפן בניסיון להפריך את הנרטיב השקרי של הגורמים הקיצוניים.
לא קל להשיג אותו. נראה שהאיש הזה, שלקח על כתפיו את המשימה הבלתי אפשרית לאחד את החברה הישראלית עסוק מבוקר עד ליל, מצילום סרטון הסברה, עבור דרך הופעה באיזו ועדה בכנסת, הופעה בכלי תקשורת זר ועד הרצאה בדרום הארץ. בתחילה אני שולח הודעה, מחכה כמה ימים, אך ללא תגובה, אני שולח עוד איזו הודעת תזכורת ש'תקפיץ' את ההודעה הקודמת ולפתע אחרי יומיים האיש עונה "ממש מצטער. ימים מטורפים. אשמח להתראיין", הוא כותב לי. אני מקבל באדיבות את הבעת החרטה ואנחנו קובעים להמשך היום.
אחרי דחייה קלה נוספת, בסוף זה קורה.
"אמנם גדלתי בנצרת, אבל נולדתי בחיפה ורוב המשפחה שלי נשארה שם", הוא פותח בסיפור חייו, "חיפה זו העיר המעורבת הגדולה בארץ, ולכן כבר מגיל קטן היו לי חברים יהודים, ערבים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים. ובהתחלה מה שחיבר אותנו היה האהבה המשותפת שלנו לכדורגל", מספר חדאד. "אחר כך, בגיל מאוחר יותר הבנו שיש עוד מכנה משותף לכולנו – שלא משנה אם אתה יהודי, ערבי, דרוזי או כל דבר אחר – כולנו ישראלים".
"לא הייתי נאיבי", הוא ממהר להבהיר, "זה לא שלא הייתה גזענות בחברה הישראלית ושיש פה איזה חוסר שוויון. הדברים האלו קיימים, אבל בתוך החברה שאני גדלתי בה באמת הרגשנו שווים בין שווים וככה גדלנו וזה התפתח לזה שהגענו אחד לשני בחגים, ומה שמצחיק זה שבשנים האחרונות, כאיש ציבור, מזמינים אותי הרבה לחגים ואני מוצא את עצמי, כערבי, עוד עוזר לכם עם ה'אחד מי יודע'. אתם היהודים חכמים עד עשר אבל משם אתם מתחילים להסתבך ואני מוצא את עצמי עוזר לכם להשלים את ההגדה".
"ככה גדלתי, ומהמקום הזה הרגשתי שזו גם המדינה שלי ולכן בגיל 18 כשראיתי שהחברים היהודים והדרוזים מתגייסים אז שאלתי את השאלה למה אני לא מתגייס. בסופו של דבר זה שאני ערבי לא אומר שזו לא המדינה שלי. ראשי התיבות של צה"ל זה לא צבא ההגנה ליהודים, אלא צבא ההגנה לישראל", קובע חדד. "בסבב האחרון זה הוכח שוב כשהרקטות של חמאס פגעו גם בערבים, ואפילו הרגו אב ובתו בשכונה ליד לוד. כשאני התגייסתי, התגייסתי כדי להגן על החברה הישראלית, יהודים וערבים ביחד. ככה התחלתי את השירות שלי בגולני".
כשאני שואל אותו, איך התגבשה העמדה הייחודית הזו, בעד המדינה, הוא מתרעם על עצם השאלה: "זו המדינה שלי, אני לא בעד המדינה כמישהו זר. היא שלי כמו שהיא שלך, זה שאני ערבי לא עושה את זה פחות ישראלי. מבחינתי אני באמת חושב שגם הדור הצעיר יותר ויותר מפנים ורוצה להיות חלק מהחברה הישראלית. ברור שיש לאומנות ויש כאלו שמגדירים את עצמם כפלסטינים, אבל באמת יש לא מעט ערבים ישראל שמגדירים את עצמם ככאלה וגאים להיות כאלה".
איך הייתה התגובה מצד המשפחה והחברים לגיוס לצבא
"מבחינת המשפחה תמיד גיבו, וגם היום מגבים ותומכים בכל הפעילות המטורפת שאני עושה. בלי המשפחה זה היה יכול להיות באמת הרבה יותר קשה", עונה חדאד ומיד מוסיף, "מבחינת החברים לעומת זאת, זה התחלק. יש כאלה שלא היה אכפת להם, יש כאלה שאפילו תמכו, וכן, יש כאלה התנגדו והייתה להם בעיה עם הגיוס שלי. היו כאלה שגם ניתקו את הקשר בעקבות הגיוס שלי", הוא מספר.
איפה אתה ממקם את עצמך מבחינה פוליטית
"אני ישראלי ואני ערבי. זו לא תשובה פופוליסטית. עכשיו יצאתי מהרצאה וראיתי שמוסי רז עשה לייק לאיזה ציוץ שלי בטוויטר ושניה אחר כך סמוטריץ' עשה לייק. אני לא מסתכל על זה כשמאל, ימין ומרכז. בעיני, ביטחון ישראל מעל הכל – אז בגלל זה אני ימני? אני מתנגד לגזענות בחברה הישראלית ובעד שותפות ושילוב של החברה הערבית – אז אני שמאלני? לא".
"אני כמנכ"ל עמותה נפגש עם אנשים המשמאל ומהימין. אנשים לא יודעים – אני ערבי או ישראלי, ימני או שמאלני. תקטלגו אותי איך שאתם רוצים אני ממשיך בדרך שלי".
"אנחנו פשוט באים ואומרים – לא מעניין אותנו ימין שמאל אלא החברה הישראלית, החברה היהודית הישראלית, הערבית הישראלית וכל החברה הישראלית. מעניין אותי לעשות טוב למדינה שלנו. אפשר לומר שזה פופוליזם אבל עובדתית אנחנו נוחלים הצלחה הסברתית גדולה".
"ישראל צריכה להיות מוגנת ובטוחה"
אחרי השיחה הקלילה, אני ניגש לשאלה הרגישה, האם מדינת ישראל היא כובשת בעיניך? "שאלו אותי לא מעט את השאלות האלה, במיוחד בחו"ל כשאני עומד גם מול פעילים אנטי ישראלים והתשובה היא מאוד פשוטה, מדינת ישראל היא מדינה שיש לה זכות קיום ואני גאה להיות אזרח במדינה הזו, הדמוקרטיה היחידה המזרח התיכון. ולכן כל מי שיבוא ויתחיל להגיד 'כובשת' אז או שהוא לא יודע את ההיסטוריה של המקום הזה, או שבאמת הוא רק רוצה לשקר ולחבל בעובדות", הוא עונה בנחרצות.
חדאד מסביר: "מאז ותמיד המקום הזה היה מקום שנכבש. על ידי הרומאים, העות'מאנים, הבריטים ולא מעט עמים. זו ההיסטוריה. מי שרוצה להתכחש לה, זו בעיה שלו".
"מצד שני", ממשיך חדאד ומבהיר, "אני גם אומר לכל אלה שאומרים שאין דבר כזה 'פלסטיני' – אני אומר להם, 'להמשיך להתעלם ולהגיד אין כזה' דבר זו גם טעות. עובדתית יש כשני מיליון פלסטינים בעזה ועוד כשני מיליון פלסטינים בגדה המערבית ולכן בשורה התחתונה, כמו שיש כאלה שבאים ואומרים אין דבר כזה ישראל, ואני אומר להם 'יש, זו עובדה ולא רק שיש היא גם מוכרת באו"ם, היא חזקה ומעצמת הייטק וכלכלה וכל מי שבא ואומר אין ישראל הוא מתכחש לעובדות' – אז גם בעניין הזה, מה היה לא משנה כרגע, יש עכשיו שני מיליון פה, שני מיליון שם. זאת המשנה שלי, זה החזון שלי. להיות ריאליים".
"ומה צריך לעשות?", ממשיך חדאד "מבחינתי מדינת ישראל צריכה לשמור על הגבולות שלה, להיות חזקה ומדינת ישראל צריכה להיות מוגנת ובטוחה".
איך אתה מרגיש כאשר אתה מגיע למחסום ורואה שלבעלי מראה יהודי יתנו לעבור ביתר קלות ובבעלי מראה ערבי יחשדו יותר באופן אוטומטי?
"האם ההרגשה היא לא נעימה לפעמים כשבא ערבי למחסום כזה או אחר? אני לא יכול להגיד שלא, גם אני, ערבי ישראלי, נכה צה"ל שנפצעתי קשה במלחמת לבנון השניה – גם אותי בוחנים יותר במחסומים, אבל לא רק אני", מוסיף מיד חדאד. "זה מצחיק, אבל יש לי חברים תימנים שנראים לא פחות ערבים מכל אחד מעזה ומהגדה וגם בהם אוטומטית חושדים יותר – להגיד לך שזה בסדר? הלוואי שיום אחד נגיע למקום שלא נצטרך לעבור את הדברים האלו, אבל בוא נהיה מציאותיים. אנחנו חיים במציאות קצת קשה וזו המציאות כיום. כולי תקווה שיבוא יום ונוכל להוריד את החסמים האלה, אבל בשביל להגיע למקום הזה, אנחנו צריכים להגיע לכך שגם בצד הפלסטיני נראה יותר צעירים שרוצים לקדם את השלום ואת החיים המשותפים זה לצד זה".
"רוב דומם ומפוחד"
חדאד תוקף את גורמי הטרור באזור: "לצערי אנחנו רואים היום בעזה שאנשים נשלטים על ידי ארגון טרור, אנחנו רואים בגדה המערבית, במיוחד בתקופה האחרונה משטר של דיכוי. ראית את מנגוני הביטחון שם איך הם מכים והורגים אנשי אופוזיציה ועיתונאים ולצערי זו בעיה מאוד גדולה. לי מה שחשוב בכל הסיפור הזה זה שבאמת בסוף כולנו בני אדם, ואני בגלל היותי ריאלי אני תמיד אחתור לכך שקודם כל ביטחון ישראל והישראלים, יהודים וערבים כאחד, בראש מעייני וברגע שביטחון אזרחי ישראל באמת נמצא במקום הכי גבוה, אפשר גם להמשיך הלאה ולראות באמת איך אנחנו גם עושים שלום. ככה אני רואה את הדברים".
מה לדעתך חושב רוב רובו של הציבור הערבי בישראל, הם רוצים לחיות כאן ורק לנהל חיים תקינים, רוצים לחיות לצידנו במדינה פלסטינית או לחיות כאן במקומנו?
חדאד נדרך, הן זוהי ליבת טענתו עליה הוא חוזר בכל ראיון ובכל אולפן ויורה בשטף: "אני ערב לכך שהרוב המוחלט של ערביי ישראל רוצים להיות חלק מהחברה הישראלית, הבעיה של הרוב הזה שהוא רוב דומם ומפוחד", טוען הפעיל החברתי.
חדאד מנסה להוכיח, דווקא מגל הפרעות האחרון: "שים לב שגם בפרעות ראית כמה אלפים שיצאו לרחוב מתוך שני מיליון ערביי ישראל, וזה אותם אלפים שהם לרוב פשע מאורגן, אנשים עם נשק לא חוקי. אם היו יחידים שהצטרפו אליהם זה כמובם בגלל המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך ובגלל העליהום".
"שים לב, בשבועיים האלה של אותם פרעות הייתה רגיעה בפשיעה במגזר, לא נהרג ערבי אחד מאש של ערבי, איך שהסתיימו הפרעות בדיוק עכשיו תומך יומיים נהרגו 4-5 ערבים על ידי ערבים", מוסיף חדאד.
לטענתו "זה מוכיח שאותם אלה שהפנו את הנשק שלהם כלפי ערבים לפני כן, עצרו והפנו את הנשק כלפי יהודים, סיימו ועכשיו חזרו לערבים. לכן הרוב של החברה הערבית לא רוצה את הלינצ'ים האלו".
חדאד מספר: "קיבלתי המון הודעות מערבים ישראל שאומרים לי 'אנחנו מפחדים'. גם כשדיברתי על זה, כל הזמן שלחו לי הודעות 'תמשיך, אתה אומר את מה שאנחנו לא מעזים לומר'. זה באמת ככה. עצוב לי שאני צריך לעמוד מול החברה היהודית ולהסביר את זה ולהראות הודעות ששלחו לי כדי שיאמינו לי".
"במהלך מבצע 'שומר החומות', כולם הכתירו אותי כ'הבחור שעומד בחזית ההסברה' ו'המסביר הלאומי' וכן האלה, הם רק לא ידעו שיותר משליש מהתכנים שהעליתי – קיבלתי אותם מערבים ישראלים ששלחו לי הודעות בפרטי. כתבו לי 'קח סרטון כזה וכזה תפרסם', אמרתי להם 'אוקיי אני אתן לכם קרדיט', אמרו לי 'לא, לא צריך'. הם מפחדים".
אתה טוען שהרוב הדומם בציבור הערבי חושב כמוך, וחברי הכנסת הערבים המכהנים כיום אינם מייצגים את הרוב. אבל אי אפשר להתעלם מזה שהם מקבלים את הרוב המוחלט של קולות המגזר בבחירות?!
"הרשימה המשותפת נפלה מ-15 מנדטים לפני מספר שנים ל-6 מנדטים עכשיו, באופן כללי המפלגות הערביות נפלו מ-15 ל-10 מנדטים. כלומר, חמישה מנדטים שאנחנו מדברים על רבע מיליון שבמכה אחת לא הצביעו להם. אלו מנדטים שלדעתי הלכו לליכוד, לכחול לבן, יש עתיד וחלק גם למרצ ולהעבודה והחלק הגדול פשוט לא הצביעו".
תהליך של התפכחות?
"זה לא ענין של התפכחות, זה היה כל הזמן רק שבמהלך התקופה שבה הרשימה המשותפת עלתה ל-15 מנדטים זה היה אחרי שהם עשו קמפיין כל כך טוב והבטיחו שיעבדו למען ערביי ישראל, אבל אחרי שנה שהם ישבו בספסלים האחוריים של הכנסת ולא עשו דבר, מה שקרה זה שהחברה הערבית הענישה אותם בגדול".
חדאד מכה על חטא: "הביקורת העצמית היא עלינו, שעוד לא הצבנו אלטרנטיבה אמיתית למפלגות האלו, אבל תהליך כזה כבר קורה וזה לוקח זמן. אנחנו מדברים על מפלגות שנטעו את השורשים שלהם במשך שבעים שנה, להתחיל להשתחרר מזה לוקח זמן", מסביר חדאד. עם זאת, אומר חדאד: "יש עכשיו תהליך כזה ואני יכול להגיד לך שזה בהתקדמות, אבל בהתקדמות איטית".
"ביום שנחשוב שאנחנו יכולים להשפיע יותר בזירה הפוליטית, לא נהסס"
חדאד מוסיף: "המפלגות היהודיות גם הן טעו ובגדול, שלא ייצגו באמת את הקול הערבי הישראלי – הם עשו טעות. לדעתי אם המפלגות כמו הליכוד, ימינה ותקווה חדשה וכמובן מפלגות המרכז יותר כמו יש עתיד – אם הן היו מציבות מועמדים ערבים בעשירייה הראשונה עם שיריון אמיתי בצורה מכובדת ועם קמפיין נכון – אני חושב שהן היו יכולות לקבל שלושה-ארבעה מנדטים בציבור הערבי".
אתה רואה את עצמך הולך לפוליטיקה ביום מן הימים?
"טוב לי בעשייה החברתית כמנכ"ל עמותת 'ביחד ערבים זה לזה', אנחנו עושים עבודה נהדרת בלגשר על הפערים. האם בעתיד נתקדם למשהו פוליטי? במידה ונראה שכך נוכל להשפיע יותר, לא נהסס לעשות את הצעד הזה. אבל כרגע אנחנו עושים אחלה עבודה. יש לנו את הוועד שלנו שמורכב מכל הפסיפס של החברה הישראלי – דרוזים, נוצרים, מוסלמים, יהודים ובדואים. יש לנו קבוצת וואטסאפ של 250 פעילי 'סיירת הסברה', במכה אחת אנחנו עושים בלאגן שלם ברשת".
חדאד ממשיך לספר על פעילות הארגון: "חוץ מזה יש לא מעט פעילויות שטח של יהודים וערבים והרבה עבודה מדהימה ולשמחתי גם יהודים וגם ערבים רוצים להיות חלק מהדבר הזה".
הוא שב ומדגיש: "ביום שנחשוב שאנחנו יכולים להשפיע יותר בזירה הפוליטית, לא נהסס ללכת לזה. כרגע מיקומנו בתוך החברה הישראלי כפעילים חברתיים, כעמותה חברתית שרוצה לפעול רק למען החברה הישראלית והערבית ישראלית. באמת הנציגים הפוליטיים של החברה לא עושים מספיק, אנחנו רוצים לעבוד למען לוד, נצרת ורהט ולא למען ג'נין ועזה".
"חמאס מייצג את הנרטיב"
אתה אומר שרוב הציבור הערבי ישראלי רוצה בשותפות, בוא נחצה את הגדר, לרשות הפלסטינית, מה לדעתך חושבים שם?
"יש פה בעייתיות מאוד קשה", אומר חדאד. "יצא לי לשאול את הפלסטינים על מה שקורה. אי אפשר לומר שהם לא רוצים מדינה, הם רוצים מדינה משלהם אבל כששאלתי אותם אם הם מעדיפים לחיות תחת הרשות הפלסטינית או תחת השלטון הישראלי – ענו לי שעם איך שהרשות מתנהלת כיום, עם כל השחיתות והדיכוי ברור שעדיף להם תחת משטר דמוקרטי וישראל, ויש לי את זה מצולם. אני חושב שזה אומר הכל".
איך אפשר להסביר את אחוזי התמיכה הגבוהים בחמאס והצפי שחמאס היה זוכה ברוב גדול בבחירות ברשות?
"זה כי הרשות מושחתת. ראית את החגיגות בעזה אחרי מבצע שומר החומות, שכביכול חמאס ניצח? יש לי חברים בעזה שסיפרו לי 'הכריחו אותנו לצאת. אנחנו רואים הרס, אנחנו רואים שישראל הפציצה אותנו בזמן שאצלכם כיפת ברזל מיירטת כל רקטה וכשפוגעים לכם בבניין אתם ישר מסדרים אותו, ויום למחרת המבצע חזרתם לחיי השגרה ואצלנו כל עזה מופצצת', אומרים לי 'הכריחו אותנו לצאת לרחובות'".
"אחת הסיבות הכי קריטיות זה באמת בגלל השחיתות והאבדן דרך המוחלט של הרשות", ממשיך חדאד. "חמאס מייצג את הנרטיב של 'אנחנו נגן על ירושלים ועל אל-אקצא'. בצורה כזאת שהרשות נראית מושחתת ונחלשת. הם לא מבינים שביום שזה יגיע למצב שהם יחיו תחת שלטון חמאס, אז הם יבינו מה שתושבי עזה עוברים. אז הם יתגעגעו גם לרשות המושחתת. כולי תקווה שלא זה יקרה ולא זה".
על ספרי הלימוד הפלסטיניים ותכני ההסתה שם הוא אומר כי "אני חושב שזה דבר עצוב וכדאי שישנו את זה ויפה שעה אחת קודם. אני עצמי מדבר על זה. אני מראה את זה בכל מקום בעולם שאני מדבר. אנחנו מדברים תמיד על למצוא פתרון, לדבר על פתרונות ועל עתיד טוב יותר וקשה לעשות את זה ברגע שיש הסתה מגיל קטן, בטח כמו שאנחנו רואים, למשל מה שפרסמתי לפני כמה ימים על הקייטנה של חמאס. זה חלק מההסתה הזו שצריך לבער אותה".
מה לדעתך הפתרון לבעיית עזה ולסכסוך הישראלי פלסטיני?
"חמאס הוא הבעיה לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי הפלסטינים עצמם", הוא מחדד. "ראינו את זה גם כשניסו להפגין נגד חמאס, איך דיכאו אותם ופגעו בהם. חמאס הוא ארגון טרור ועל ישראל האחריות למוטט את שלטונו".
"תחשוב למשל על הגדה המערבית, שנמצאת תחת שליטה של הרשות הפלסטינית המושחתת שגם היא תומכת טרור. עובדתית היא משלמת לטרוריסטים בכלא ולמשפחות של שאהידים, אבל מצד שני, להבדיל מחמאס – יש תיאום ביטחוני, בריאותי וכלכלי עם ישראל. כלומר, ניתן עדיין לשתף פעולה".
"חמאס לעומת זאת, הוא ארגון שכל מהותו הוא טרור", מדגיש חדאד ומבהיר: "שלא ישתמע מדברי שהרשות הפלסטינית המושחתת היא בסדר – ממש לא. אבל הקשר עם הרשות זה שונה לגמרי".
"לכן מדינת ישראל צריכה להכנס לתוך עזה, קודם כל בשביל ביטחון ישראל לא בשביל עזה. אותי מעניין קודם כל תושבי מדינת ישראל – היהודים והערבים גם יחד. לא תראה אותי שם את טובת תושבי עזה קודם. קודם כל אנחנו צריכים לדאוג להביס את חמאס – בשבילנו, כי את הסבב שהיה עכשיו נראה שוב עוד כמה זמן לצערי. וזה השלב הראשון".
"השלב השני הוא – אני לא רוצה לשלוט עליהם ולכן בהזדמנות הראשונה אנ מעביר את השליטה לרשות, שהיא יודעת טוב מאוד שהיא לא רוצה להיות המקבילה של חמאס בעזה ומה שקורה בגדה יחול גם על עזה".
חדאד מציין: "גם עבור התושבים בעזה, אם היה התיאום הביטחוני הבריאותי והכלכלי שיש לישראל עם הרשות – המצב בעזה היה הרבה יותר טוב. מבחינה ריאלית, האם זה יכול לקרות או לא, האם זה אפשרי, האם ישראל מוכנה לשלם את המחיר הכבד? זה כבר שיקול ישראלי".
הרשות תסכים לקבל את עזה על מגש של כסף, לאחר שישראל כבשה אותה מידי חמאס? זה לא יפגע בתדמית שלהם?, אני מקשה: "אם הרשות תצליח להשיג את השליטה בעזה לא יעניין אותה איך בדיוק היא השיגה את זה", טוען חדאד.
והפתרון הארוך טווח? שתי המדינות?
"הפתרון הוא פתרון שתי המדינות. בואו נהיה ריאליים, כמו שאני אומר לפלסטינים שמי שחושב שירושלים היא לא בירת ישראל משלה את עצמו, לכן אני מבחינתי אומר בצורה הכי ברורה שפתרון שתי המדינות הוא הפתרון".
חדאד שולף אפילו כיוון: "התוכנית של טראמפ היא בסיס טוב לתחילת משא ומתן, אף שהיא לא מושלמת. בשורה התחתונה זה שתי מדינות לשני עמים כאשר ביטחון ישראל מעל הכל וירושלים היא בירת ישראל".
ואיפה ירושלים בסיפור הזה? תחולק?
"ירושלים היא בירת מדינת ישראל", מפתיע הפעיל החברתי, "זה שאתה בכלל בא ואומר מזרח ירושלים, מערב ירושלים וכדומה – אתה זה שעושה את החלוקה. זה שמתחילים להגיד מזרח ומערב זו הטעות מלכתחילה וזו הטעות של הממשלות לדורותיהם. ירושלים היא ירושלים והיא בירת ישראל. נקודה".
"אותם תושבי מזרח ירושלים הם תושבי קבע, אמנם אין להם את הזכויות המלאות שיש לערביי ישראל אבל ישראל לא פעם ולא פעמיים הציעה את זה ויש יותר ויותר תושבים שם שמבקשים לקבל אזרחות ישראלית, ישראל נענית לחלק מהבקשות".
וברמה האישית, איפה אתה רואה את עצמך במקרה של פתרון שתי מדינות?
"מה זה השטויות האלה? אני ישראלי, אני ערבי ישראלי. לא רק אני. לדעתי, כל ערביי ישראל ישארו במדינת ישראל".
"כשאתה הולך ומבקר טרוריסטים – אז אתה תומך טרור"
חדאד משבח את פניית הפרסה שביצע לאחרונה יו"ר רע"מ מנסור עבאס, שהחליט כן להתמקד בבעיות האזרחיות של ערביי ישראל: "זו הגישה הנכונה. ביני לבינו יש פער אידיאולוגי ברור – אבל בהחלט תמכתי בגישה שלו. מכאן צריך לפתח את זה למעורבות יותר גדולה ולהגיד בצורה הכי ברורה ובלי להתבייש 'אנחנו גם ערבים וגם ישראלים' ולהיות יותר מעורבים. אני חושב שזו התחלה טובה".
אתה רואה את חברי הרשימה המשותפת ואת רע"מ כתומכי טרור?
חדאד לא משאיר מקום לספק: "ברגע שאתה הולך ומבקר טרוריסטים בכלא ואתה מביע בהם תמיכה אז אתה תומך טרור. עם זאת, הוא מוסיף: "יש חלקים בתוך שתי המפלגות שגם מזה הם מתנערים".
חדאד משבח את הנציג הערבי ב'מרצ': "עיסאווי פריג' באמת שונה מהם. אתה שומע אותו גם עכשיו כשהוא שר בממשלה, 'אני אזרח ישראלי, אני ערבי'. הרשימה המשותפת בהיסטריה מאוד גדולה. מנסור עבאס תפס את המושכות. הם ראו שהוא הלך על הסוגיות הכי בוערות והם מאבדים את הבייס", אומר חדאד.
מה דעתך על ח"כ סמוטריץ', ויותר מכך על חבר הכנסת אבי מעוז – שהצהיר מפורשות שהבעיה עם רע"מ היא לא שהם תומכי טרור, אלא עצם העובדה שאינם יהודים?
"גזענים וקיצוניים, מכל הצדדים, אין להם מקום בכנסת. מבן גביר ועד עופר כסיף. מבחינתי זה קיצוני וזה קיצוני. לדעתי עופר כסיף ובן גביר לא צריכים להיות בכנסת".
אני נוגע בסוגיה רגישה ונפיצה במיוחד, חוק קמיניץ שמונף כחרב על צווארם של רבים מערביי ישראל, בשל עבירות בנייה. "חוק קמיניץ חייב תיקון", אומר חדאד. "אני בעד סדר ובעד חוק אבל אי אפשר להתעלם מכך שבתים שנמצאים בתוך מדינת ישראל ושנבנו לפני החוק – הם נבנו תחת העין הפקוחה של מדינת ישראל. יש למדינה אחריות. הרי היא אפשרה את זה. כולם ידעו שבונים בית לא חוקי. אז למה לתת לו להיבנות ואז להרוס".
"צריך להגיע להסדר בנושא הזה. כל בית שנבנה לפני שהחוק הזה שהגיע ב-2018 אין מצב שצריך להרוס אותו. אין סיכוי. צריך שיבואו להסדר. אפשר להגיד לאותם אנשים 'לא נהרוס לכם את הבית, אבל אתם תשלמו קנס'".
עם זאת: "כל בית שנבנה אחרי החוק, מבחינתי הם ידעו שיש חוק ובנו אז הוא דינו לההרס, אלא אם יגיעו להסדר עם המדינה". חדאד מוסיף: "צריך להבהיר ולסדר את החוק, כי החוק אומר להרוס אני בא ואומר להגיע להסדרה. אפשר למשל להטיל קנסות עם אופציה לתשלומים".
"בתים שהגיעו אחרי חקיקת החוק – יש שתי אופציות: אם המדינה תגיע להסדרה מסוימת ולא תהרוס את הבתים סבבה, אבל אם המדינה תראה שאין איך להגיע להסדרה וצריך להרוס…"
בציבור הערבי טוענים שהמגזר גדל ולא מקצים לו שטחים בהתאם ובעצם אין דרך לבנות באופן חוקי?
"זו טענה מוצדקת. אגב, בחוק הלאום כתוב ש'המדינה תפתח ישובים יהודים', אני טענתי שהמדינה צריכה להוסיף שהיא תפתח גם ישובים ערבים".
חדאד חוזר לגישה הריאלית: "בסוף, מה קורה אם לא נפתח ישובים ערבים – המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך מלכתחילה ימשיך לרדת, הפשיעה תעלה וכל הדברים האלה יזיקו גם לחברה היהודית, ולכן לצד החוק שצריך לקיים אותו צריך לדאוג לתוכנית לפיתוח יישובים ערבים ולהכשיר אדמות בתוך אותם כפרים וערים ערביות".
על 'חוק איחוד משפחות' הוא אומר כי "בסוף יש פה עניין של ביטחון המדינה. ומבחינתי צריך לשקול כל מקרה לגופו. כמו שבארה"ב גם יש כאלה מתחתנים רק בשביל לקבל אזרחות. המדינה צריכה להקים ועדה שתפעל ותבחן כל מקרה לגופו. צריך לבדוק כל מקרה מאיפה בא או באה אותו בחור או בחורה, מאיזה משפחה ומה הכוונות שלהם".
"אגב, זה לא שעכשיו יש אלפים ומיליונים. צריך לעשות שניה אחת בדיקה לראות על כמה משפחות אנחנו מדבריםץ שים לב", מעיר חדאד לקראת סיום "אני תמיד מחפש את עמק השווה, לא קיצוניות לכאן ולא לכאן. יש פתרון לכל דבר".
אתה רואה את עצמך יום אחד כנציג דיפלומטי רשמי של מדינה ישראל?
"אם זה יגיע וזה יהיה מתאים מבחינת המצב האישי בחיים – יהיה לי לכבוד".
"נמשיך לפעול לעשות טוב למען שותפות יהודית ערבית"
לאחרונה התקיים בכנסת כנס מיוחד של חברי הכנסת מוסי רז ממרצ ועיאדה תומא סלימן מהרשימה המשותפת בנושא 'בין כיבוש לאפרטהייד' בחברה הישראלית. חדאד ביקש להופיע בכנס אך לא הורשה להכנס.
"זה היה פשוט ביזיון אחד גדול. הכנס הזה עצמו הוא ביזיון וההגעה שלי לשם חשפה את הצביעות של אותם מארגני הכנס. אותם מארגנים מנעו ממני, מנכ"ל עמותת 'ביחד ערבים זה לזה', להחכנס לכנס, ואחר כך כשנודע להם שאני מחזיק תעודת עיתונאי הם לא הסכימו להכניס אותי שעה וחצי, עד שאיימנו להגיש תלונה בכנסת, רק אז נכנסתי, תוך שהם מבהירים לי שאסור לי להוציא מילה, מה זה הדיקטטורה הזאת?"
"הוציאו אותי מיד איך שפתחתי את הפה והעזתי להגיד מה אני חושב עליהם. ידעתי שינסו להוציא אותי כי אמרו לי שאם תפתח הפה אנחנו מעיפים אותך. לא יכולתי לסתום את הפה ורציתי להוכיח את הצביעות שלהם".
"נמשיך לפעול לעשות טוב למען שותפות יהודית ערבית, למען החברה הישראלית כולה", אומר חדאד לסיום.
