היום בסקירת המקרו ושוקי הריביות והאג"ח מתייחסים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון, לעליה המינורית במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, זאת במסגרת ניתוח סעיפי מדד המחירים שירד ב-2020 ב-0.7%: "העלייה במהלך 2020 במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים (המשקף את שינויי המחירים בחוזי שכירות חדשים ומתחדשים), המהווה חלק מרכזי בסעיף הדיור, הייתה כמעט אפסית. העלייה המתונה משקפת חולשה משמעותית בצד הביקוש. כוח הקנייה של השוכרים נפגע משמעותית, שכן משבר הקורונה פגע בעיקר בתעסוקה של עובדים המשתכרים שכר נמוך יחסית, הנוטים לרוב לגור בשכירות ולא בבעלות, והוביל להיחלשות הסנטימנט בקרב שוכרים. כמו כן, חלה בעקבות המשבר ירידה בביקוש למגורים בשכירות מצד סטודנטים וצעירים (שחלקם חזרו זמנית לגור אצל ההורים), עקב אובדן משרות ולנוכח ההסטה של הלימודים לאמצעים של למידה מרחוק".
מבחינת ציפיות האינפלציה מציינים השניים כי "בהנחה שתהליך ההתחסנות בארץ ובעולם יימשך באופן שיאפשר בהדרגה לענפי המשק השונים לחזור לפעול באופן מלא, צפויה עלייה משמעותית בסביבת האינפלציה במהלך השנה הקרובה. להערכתנו, במהלך הרביע השני של 2021, צפויה האינפלציה לחזור לערכים חיוביים ועד סוף השנה עשויה להגיע לסביבות 1.0% או מעט למעלה מזה. יש לציין כי גם הציפיות משוק ההון לאינפלציה בשנה הקרובה טיפסו במידה ניכרת בשבועות האחרונים, בדומה למגמה בעולם, אם כי הן עדיין מעט נמוכות יותר מ-1%." לכך כמה סיבות; " ראשית, בחודשים האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במחירי האנרגיה והסחורות בעולם. עלייה זו צפויה לחלחל אל האינפלציה, בדגש על מוצרי הצריכה במדד".
"שנית, בהנחה שאכן תושג שליטה על מגפת הקורונה בישראל ובעולם בחודשים הקרובים, צפוי שיפור בפעילות המשק ובמצבם של משקי הבית, באופן שיתמוך בהתאוששות הביקוש המקומי למוצרים ושירותים. בפרט, סעיף הדיור".
"שלישית, בחלק מענפי השירותים (כגון מלונות, מסעדות, תרבות ופנאי), עשוי הביקוש להתאושש מהר יותר מאשר ההיצע".
"רביעית, אם אכן הגדלת המעורבות של בנק ישראל תצליח לכל הפחות להאט את ייסוף שער החליפין, לאחר הייסוף המואץ של החודשים האחרונים, "המשקולת" שמהווה שער החליפין על התאוששות האינפלציה תיחלש ותהיה בכך תרומה נוספת להתחדשות עליות המחירים במשק".
"לבסוף, העלייה הניכרת בכמות הכסף במשק (היקף המזומנים בידי הציבור ויתרות העו"ש) במהלך החודשים האחרונים (בין השאר, על רקע צבירת חסכונות, שכן לא ניתן היה לצרוך חלק מהסחורות והשירותים כרגיל), עשויה להקרין בהמשך הדרך, לפחות באופן חלקי, על עליית מחירים, שכן במצב זה, יותר כסף במשק "מתחרה" בטווח הקצר על כמות מסוימת של מוצרים ושירותים, מה שמוביל לירידה בערך הכסף ולעליות מחירים. ייתכן שהשפעה זו תחל להיות מורגשת לקראת סוף השנה הקרובה".
באשר ליחס חוב-תוצר מציינים בפמן ורזניק כי "העלייה ביחס החוב-תוצר בישראל הינה חלק מהמגמה בעולם השנה על רקע פרוץ משבר הקורונה והנזקים הכלכליים העצומים שהסב לכלכלות העולם. למעשה ביחס למדינות המפותחות העלייה ביחס חוב–תוצר בישראל נמוכה יחסית ואולי מלמדת על ההתערבות הנמוכה מדי של הממשלה בטיפול במשבר. עם זאת ביחס למדינות ייחוס לישראל (צ'כיה, דרום קוריאה, סלובניה, סלובקיה ופולין) העלייה ביחס חוב תוצר הייתה מעט מעל הממוצע. גם בשנת 2021 צפוי המשך עלייה ביחס חוב – תוצר על רקע המשך המגבלות על המשק והמעורבות הממשלתית הנדרשת".
