עד לפני כמה שנים, הרעיון של שבוע עבודה בן ארבעה ימים היה נחשב להזוי, אך בעקבות מגפת הקורונה, ופיטורי עובדים רבים בעולם, החלה חשיבה מחודשת על מוסר ושעות עבודה. העובדים גילו מחדש את משפחתם, את תחביביהם ועמם הגיע הרצון לשעות פנאי שיאפשרו את מימוש הרצונות.
גם בישראל, כמו בעולם, יש תומכים רבים למהלך וכבר בשנת 2016 אושרה בקריאה טרומית בכנסת הצעה להחלת שישה סופי שבוע ארוכים בשנה במשק, אך ההחלטה לא יצאה אל הפועל. בסוף שנה שעברה הגישה ח"כ נעמה לזימי, הצעת חוק לקיצור שבוע העבודה בישראל מ-45 ל-37 שעות שבועיות, והקימה את השדולה לאיזון בית-עבודה בכנסת.
לדברי חברת הכנסת, מהלך זה קריטי לזוגות צעירים שאינם יכולים לקיים חיי משפחה וחברה עקב שעות העבודה הארוכות שאינן משאירות פנאי לבית ולמשפחה. לדבריה "מדינה חייבת ליצור איזון בריא ונכון של חיי משפחה ופנאי לצד שוק העבודה בישראל", "אנחנו עובדים בשביל לחיות ולא חיים בשביל לעבוד. זה לא נכון למשק, ובטח לא לפרט, לחיות חיים של שעבוד לעבודה או למעסיק".
עוד ציינה חה"כ לזימי כי ""בעולם אנחנו כבר רואים מגמות של קיצור שבוע העבודה לצד אי ירידה או עלייה בתפוקות. מהלך שכזה ישרת אינטרסים של המשק הישראלי והכלכלה הישראלית כמו הפחתת זיהום האוויר, הגדלת כוח הקנייה המקומי והרחבת מעגל התעסוקה. בהקשר הישראלי, בגלל המורכבות של סוגיות דת ומדינה, קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים יפתור לנו גם מורכבויות נוספות שתואמות לצרכים שלנו".
למסתייגים מהמהלך מדגישה חברת הכנסת כי מניסיון של פיילוטים בעולם וגם בישראל, "העולם לא יכול לחזור אחורה. בסוף זה שוק פרטי שמודד את שורת הרווח. העובדה שהמהלך הזה מתחיל מהשוק הפרטי אומרת דבר או שניים. אומנם זה צעד דרסטי ומשנה סדרי עולם, אבל הוא תואם לכורח המציאות של המשפחות הצעירות ושל שוק העבודה בן ימינו".
גם מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר, תמך בהצעה של שבוע עבודה מקוצר, וטען בכנס פתיחת השדולה לאיזון בית-עבודה בכנסת כי "אומנם הנבואה לא ניתנה לבשר ודם, אבל זה יקרה גם יקרה. "תמיד יש מי שזועקים בפני שינויים, עומדים בפרץ ובוכים על "האסון" בטענה שהמערכות יתרסקו. אבל לפני כ-30 שנה קיצרו את שבוע העבודה משישה ימים לחמישה[ והמפעלים לא נסגרו, האבטלה לא עלתה. נהפוך הוא".
וכמו לכל שינוי יש גם מתנגדים רבים המשוכנעים שהמשק לא ישרוד את המהלך. ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים סבור כי הצעת החוק תהיה הרסנית למשק הישראלי וטוען "אלה הצעות של פוליטיקאים שמעולם לא ניהלו עסק אמיתי ולכן הכול נשמע יופי על הנייר, אבל לא מעבר. ברמה העקרונית ברור שכמה שהעובד יעבוד פחות, זה יעשה טוב יותר ל-well-being שלו. אם כל ישראלי יעבוד 80% מהשעות ויקבל רק 80% מהשכר – הוא יהיה עני יותר. אם יעבוד ארבעה ימים וירוויח שכר מלא, נמצא את עצמנו מהר מאוד במדינה בהפרעה."
לטענתו "רוב המקצועות לא מאפשרים לעבוד ארבעה ימים בשבוע, כלומר לעבוד 20% פחות, ולהעלות את התפוקה או הפריון ב-20% בזמן העבודה" למרות שהוא מודה כי "נכון, מדינת ישראל סובלת מפריון נמוך והמטרה העיקרית שלה היא להעלות אותו, אבל גם בתחזיות הכלכליות להעלאת הפריון אף אחד לא מדבר על עלייה של 20% ובטח לא בן לילה, אולי בתהליך של עשור. מכונה במפעל עובדת במשרה מלאה והיא לא תוכל לספק את אותה תפוקה בארבעה ימים, גם אם העובד יהיה יעיל יותר. לכן בעבור היום החמישי יצטרכו להעסיק עובד נוסף" בנוסף הוא מזהיר "יותר גרוע מזה. "נצטרך להגדיל את מספר עובדי המגזר הציבורי שלנו ב-20%. מי ישלם על המגזר הציבורי הנפוח הזה? כולנו. האם פקיד משרד הרישוי שיעבוד ארבעה ימים יוכל לשרת יותר אנשים? כנראה יצטרכו לגייס עוד עובדים ונצטרך לשלם יותר מיסים, כדי להחזיק מגזר ציבורי שמן יותר, ובטח התעשייה שלנו גם לא תהיה תחרותית מול העולם" לטענתו "לא ראיתי מעבר גורף בעולם. לא במדינות שמהן אנו מייבאים כמו טורקיה, סין, מצרים והודו ששכר המינימום בהן הוא פחות מחמישית מהשכר בארץ. אז להוריד עוד יותר את היעילות שלנו? זו מכת מוות. מה שיקרה בסוף הוא שלכאורה נעבוד ארבעה ימים, אבל העובדים יהיו עניים יותר ואז האושר הגדול שמדברים עליו יהפוך לדיכאון גדול" כך לדברי נשיא ההתאחדות.
לעומת זאת חברת הכנסת לזימי סבורה ש "איך אפשר להגיד את זה כשאנחנו רואים את כל הנתונים? מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתח מה זה עושה למשק, לא מה זה עושה לעובדים ולחיי המשפחה. אלה גופים שתמיד מפחדים משינוי ונשארים הכי שמרניים. המציאות הזו, של פריון נמוך ושל אנשים שדופקים 14 שעות עבודה כדי להיחשב טובים יותר, זו מציאות מעוותת שהשתרשה פה בלי שום היגיון זה לא כלכלי ולא תעסוקתי".
