נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשא הערב (ראשון) נאום מיוחד לאומה על רקע המאבק הפוליטי ששובר שיאים. בפתח דבריו אמר הרצוג: "אני מרגיש, כולנו מרגישים, שאנו רגע לפני התנגשות, ואפילו התנגשות אלימה. חבית הנפץ לפני פיצוץ, אנחנו על סף פגיעה איש באחיו" עוד אמר הרצוג "אני מתחנן אחיי ואחיותיי הישראלים, האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג נגד משרתי ציבור ונבחריו היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום אופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות – אני בוחר בשותפות".
ביחס לרפורמה אמר הרצוג: "יש מספר הנחות יסודות שחשוב להתייחס אליהם ביחס לרפורמה. בית נבחרי העם הוא הכנסת, גם בתוך היחסים המאוזנים בין הרשויות , זהו בית הריבון. לממשלה שנבחרת על ידי הכנסת יש זכות לממש מדיניות. מערכת היחסים בין רשויות השלטון נשענת על איזונים ובלמים. שינויים יכולים להיות מהלך לגיטימי. רפורמה היא בסיס לשינוי מבורך לצמיחה. אסור לאף רשות להיות מקובעת".
עוד מבחזית החדשות
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
- הפסגה בקטאר: נתניהו מתעקש להישאר בציר פילדלפי • חמאס: זה לא סוכם
- טראמפ: רוב החטופים המוחזקים בידי חמאס – אינם בחיים
- ראש הממשלה נחת בארה"ב לקראת הנאום בקונגרס | נתניהו טס לראשונה במטוס הרשמי "כנף ציון" בטיסת בכורה
"הרשות השופטת חייבת להיות בית למגוון הדעות בחברה הישראלית. העובדה שאין מספיק ייצוג בבית המשפט העליון לשופטים מזרחיים מטרידה אותי שנים רבות. היא תוצר של כאב עמוק שהגיע לשיא בהתנתקות. הכאב של אחינו אמיתי, ולהתעלם ממנו זאת טעות גדולה. האחריות להקשיב ולחוש את הכאבים של כלל חלקי העם, שבאים לידי ביטוי בחששות ובחרדות, מוטלת בראש ובראשונה במי שאוחזים במוסדות השלטון בעת הזאת".
הרצוג המשיך: "מכלול חלקי הרפורמה מעלים חשש עמוק ליסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. יש כאן מיליוני אזרחים, שלצד יהדות התפוצות ואוהבי ישראל גדולים בעולם כולו, רואים ברפורמה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית. הם חוששים שהרפורמה במתכונתה הנוכחית מוחקת את כל האיזונים והבלמים, והם חוששים שלא יהיה מי שיגן על האזרח. פגשתי בשבועות האחרונים מנהיגים מכל שדרות העם, מנהיגי ציבור, רבנים אנשי קהילה ואקדמיה ופעילים חברתיים. כאלה שתומכים ברפורמה באופן מוחלט וכאלה שמתנגדים לה נחרצות. מהשיחות האלה אני קובע בוודאות – אפשר להגיע להסכמה רחבה שתשים את אזרחי ישראל מעל לכל ויכוח. כן, זה אפשרי".
בהמשך הציג הנשיא הרצוג חמישה עקרונות שלדבריו יהוו בסיס למשא ומתן מידי שתכליתו להסדיר את היחסים בין מוסדות השלטון:
1. "חקיקה של "חוק יסוד החקיקה" שיסדיר את היחס לחוקים רגילים וחוקי יסוד – "החוק יסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם, אלא חוק יסוד שייכנס לספר החוקים אחרי ארבע קריאות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקים שיחוקקו על בסיס זה. חוקים רגילים ייפסלו ברוב מיוחס".
2. "אזרחי ישראל משלמים מחיר כבד על הפער בין ישראל למדינות המתוקנות בכל הקשור ליחס הכמותי בין אזרחים לשופטים. ב-OECD מספר השופטים גדולי פי שלוש מאשר בישראל. ממשלת ישראל צריכה לפתור האתגר העצום הזה וליצור רפורמה שתצמצם את הפער הזה על ידי תוכנית רב שנתית".
3. "האמון בין אזרחי ישראל לכל רשות שלטונית – בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע באמון של האזרחים מערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת העליון להביא תוכנית לאישור הממשלה שתסייע למערכת המשפט להתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין. אנו חייבים זאת לאזרחי ישראל".
4. "אופן בחירת השופטים בישראל – הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישקף איזון ושוויון הגון בין הרשויות ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחד מהמערכות הממשלתית והמשפטית. המנגנון צריך להישען על שיתופי פעולה ולא סבבים של הכלאות והטלות וטו מאידך. לכל אחד משלושת הרשויות יהיה איזון מלא בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בין נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג של האופוזיציה, ולאף אחד מהמערכות לא יהיה רוב מובנה".
5. "עילת הסבירות – אפשרות בלתי מוגבלת בשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך להתערבות בלתי מידתית בטריטוריה של הרשות המבצעת והמחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום ואבחנה של דרג נבחר וממונה. בהכירי את עמדות הצדדים, אני סבור שהם יכולים וצריכים ליצור הסכמה גם בנוגע לעילת הסבירות".
"חמשת העקרונות הם ראשית דבר, ולא אחריתו", אמר הרצוג. "העקרונות הם בסיס להסדר. אני קורא לנציגי רשויות השלטון, יו"ר ועדת החוקה, שר המשפטים ונשיאת העליון לעצור את מחול השדים".
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
הרקע לנאום הערב, הוא ניסיון להגיע להידברות בין הצדדים אך מצד שני למנוע את ההסלמה ברטוריקה שאנו חווים בימים האחרונים. רק אתמול אמרו ראשי הקואליציה כי עצם קיומו של דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו, דיון שעדיין כלל לא הוחלט שיתקיים, הוא "ניסיון הדחה, כמו הפיכה צבאית", וח"כ טלי גוטליב מהליכוד אמרה כי היא "מאשימה את נשיאת בית המשפט העליון בפיגוע" בשכונת רמות.
מחר ב-09:30 יחלו בוועדת החוקה של הכנסת ההצבעות על הפורמה המשפטית. יו״ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, מתכוון להעביר את הצעת חוק יסוד השפיטה בקריאה ראשונה בוועדה, ובקואליציה מתכננים להעלות אותה להצבעה במליאה ביום רביעי. על פי ההצעה, ישונה הרכב הוועדה למינוי שופטים כך שיהיה רוב של חמישה חברי קואליציה מתוך תשעה, ובית המשפט לא יוכל להתערב בחקיקת חוקי יסוד. אחרי ההצבעות מחר יחל בוועדת החוקה דיון על הצעת החוק שלפיה בית המשפט יהיה מנוע מלהתערב גם בחקיקת חוקים רגילים, באמצעות חקיקת פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת.