בעולם התורני יש מי שמתריעים מזה חודשים ארוכים, מפני התקופה בה אנו נמצאים, כאשר מגפת הקורונה משתוללת בראש חוצות ומחוללת שמות גם בעולמם הרוחני של תלמידי הישיבות.
מחנכים רבים מסכמים את 'זמן הקיץ' שהחל בחודש אייר, כאירוע מטלטל במיוחד עבור עולם הישיבות בארה"ק. כזכור, 'זמן הקיץ' בעולם הישיבות התחיל במקביל להתפשטות המהירה של הגל הראשון, בעקבותיו נתונים היו האזרחים בסגר, לצד סגירת בתי הכנסת והיכלי הישיבות שנסגרו אף הם.
לדברי אנשי חינוך רבים, העובדה כי בהמשך חזר עולם הישיבות לפעול במתכונת מוגבלת בצל אי הוודאות שנוצרה, לצד ההגבלות הרבות שליוו את מתכונת החירום אשר בשמם חזרו המסלולים לפעול, הביא לכך שתלמידים רבים נשרו ממסגרות הקפסולות המגבילות, חלקם לא התקבלו לקפסולות, וזה עוד לפני שלקחנו בחשבון את המוסדות שנסגרו לחלוטין בעקבות הקורונה.
על מנת להבין את המצב בעולם הישיבות וכדי לדעת האם מדובר אכן כצעקתה, ביקשנו לשוחח עם הרה"ג ר' דוד צבי כהן, מרבני ארגון 'לב שומע', העוסק מזה שנים רבות בחינוך וקידום נוער נושר, וביקשנו לשמוע את המצב לאשורו מכלי ראשון.
השמועות על אחוזי נשירה גבוהים מאז פרוץ הנגיף, נכונים?
"תראה. אני לא יודע להציג את זה במספרים, כל מי שעוסק בזה אומר שיש גידול משמעותי. אבל לדעתי זה הרבה יותר מזה, זו ממש רעידת אדמה בעולם הישיבות! הבעיה זה לא רק הנושרים. גם כאלו שנמצאים עדיין בישיבות, רואים עליהם שינוי, אם בשיח או בהתנהגות וכדו'. אין ספק שעולם התורה נמצא באחד משעותיו הקשות. עולם הישיבות נמצא במשבר וזו לא בדיחה".
האם ניתן לאפיין את הבחורים שפגעי הזמן ניכרים עליהם, לפי ישיבות או אזורי מגורים?
"ניתן לומר ש'הירידה' ניכרת בעיקר אצל תלמידים בינוניים וחלשים יותר. אלו שמה שהחזיק אותם זו החברה והמסגרת. בוא נגיד שהבחורים שגם בימי בין הזמנים היו לומדים בבית המדרש, זה פחות שבר אותם. אבל בחורים שגם בימי בין הזמנים לא היו כל כך בבית המדרש, חלק מהם ממש התרסקו".
"שאלת על ישיבות, מסתבר שדווקא בישיבות גדולות בהן המשיכו בלימוד על פי שיטת הקפסולות הבעיה פחות באה לידי ביטוי. הבעיה היא בישיבות הרגילות שלא פעלו בחודשים האחרונים או לא פעלו במתכונת שגרתית. בישיבות אלו אין כמעט מענה לתלמידים לימים שהישיבה לא פועלת. אין לבחורים את המסגרת הרגילה. ואם אין ישיבה אין לבחור איזשהו קשר אמיתי או משהו שיחזיק אותו".
האם ניתן לקבוע שההבדלים באחוזי הנשירה מתחדדים בין ישיבות גדולות בהיקפן לישיבות קטנות יותר, והאם ניכר הבדל באחוזי הנשירה בין תלמידים צעירים יותר (ישב"ק) לבוגרים?
"התשובה היא כן. בישיבות הענקיות ישנם הרבה בחורים שנמצאים בישיבה במסגרת כללית ולא פיתחו קשר מיוחד עם צוות הר"מים והישיבה, וברגע שאין את המסגרת החברתית, אין להם כלום. זה לא פשוט". בישיבות היותר קטנות, המצב טוב יותר בגלל הקשר האישי שיש לבחורים עם הצוות. גם בישיבות לצעירים המצב , בגלל הקשר שיש לבחורים עם הצוות, אך אי אפשר לומר שהמצב שם משביע רצון. זה לא המצב האידיאלי, גם בגילאים הצעירים יש לצערנו ירידה משמעותית ואף נשירה ל"ע.
האם בכוונת גדולי ישראל להתכנס בתקופה הקרובה כדי לדון בשאלה מה ניתן לעשות כדי למנוע את המגפה בעולם התורה?
"ברור לי שכן. גדולי ישראל שהנושא הכאוב כבר עלה של שולחנם, ביקשו לשמוע את עמדתם של אנשי החינוך העוסקים בתחום. אעדיף שלא להרחיב בפרטים אודות כך, אך אני כן יכול לומר שאחת הבשורות שעלו בדיונים וככל הנראה נשמע עליה כבר בקרוב, היא קריאת גדולי ומאורי הדור לציבור האברכים שבכל שכונה ובכל עיר, לפקוח עיניים ולזהות תלמידי ישיבה שמסתובבים בחוסר מעש או נראים במצוקה ולהציע להם קשר, עזרה, לימוד משותף, חברותא של כמה דקות וכדו'. ישנם אלפי בחורים שמשוועים לזה. מדברים היום על להציץ למכוניות חונות לראות שאין שם ילד שנשכח, ואני אומר, תסתכלו ימינה ושמאלה, תראו אם אין בחור שנשכח".
