הממשלה אישרה היום (ראשון) להאריך את כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, בחודש נוסף עד ליום ה-13 באוקטובר 2021. ראש הממשלה, נפתלי בנט, מסר: "אני מברך על הארכת כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן, עד למינוי ראש השב"כ הבא. במהלך כהונתו, ארגמן מוביל את הארגון בנחישות ובעוצמה. לאנשי השירות בהובלתו יש תרומה כבירה לביטחון מדינת ישראל, בשורה של פעילויות, חשאיות וגלויות, המתקיימות בזירות שונות ובאמצעים מגוונים".
הממשלה אישרה לפני כחודשיים במשאל טלפוני את הצעת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו להארכת כהונת ראש השב״כ נדב ארגמן בארבעה חודשים. על פי החוק ניתן להאריך את כהונתו של ארגמן לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת תחת "נסיבות מיוחדות". כל החלטה בנושא חייבת לקבל את אישור הממשלה.
המועמדים לרשת את ארגמן הם ר' – סגן ראש השב"כ הנוכחי, ר' – הסגן הקודם, שנמצא בתפקיד אחר במערכת הביטחון, וראש המטה לביטחון לאומי היוצא מאיר בן שבת. נתניהו שקל בעבר למנות בתפקיד את בן שבת, הנחשב לאחד האנשים הקרובים אליו. אולם שר הביטחון בני גנץ התנגד נחרצות.
גורמים במערכת הביטחון שצוטטו ב'וואלה' התריעו כי עיכוב בהליך עשוי לפגוע בתפקוד הארגון. על פי הדיווח, בין השמות שעלו כמועמדים להחליף את ארגמן ניתן למנות את ר', סגן ראש שב"כ הנוכחי; י', סגן ראש שב"כ לשעבר שכעת ממלא תפקיד אחר במערכת הביטחון; ואת ראש המל"ל מאיר בן שבת, שבעבר מילא שורה של תפקידים בכירים בשירות, בהם ראש מרחב דרום.
ארגמן התגייס לצה"ל בשנת 1978 התנדב לסיירת מטכ"ל אך עזב לאחר תקופה קצרה. לאחר שרות ביחידה אחרת של אמ"ן, יצא לקורס קצינים.
בשנת 1983 התגייס לשב"כ ושימש במגוון תפקידי פיקוד ומטה. בשנים 2003–2007 שימש כראש אגף המבצעים בשב"כ ובשנים 2007–2011 שימש ראש מערך האבטחה של השב"כ בצפון אמריקה.בשנים 2011–2014 שימש כסגן ראש השירות. בין היתר פיקד על המבצע בו חוסל מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, בנובמבר 2012 בראשית מבצע עמוד ענן.
בספטמבר 2014 הושאל לוועדה לאנרגיה אטומית. בספטמבר 2015 שב לכהן כסגן ראש השירות, עם מינויו של רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה. בפברואר 2016 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו למנותו לראש השב"כ הבא. ב-8 במאי 2016 נכנס לתפקיד ראש השב"כ והחליף את קודמו יורם כהן. מייד עם כניסתו לתפקיד הציג תוכנית עבודה בת חמש נקודות, ובראשן העצמת יכולות השב"כ בתחומי הטכנולוגיה והסייבר. באמצע שנת 2017 אמר ארגמן כי פעילות הסייבר של השב"כ ושותפיו תרמה, מאז תחילת 2016, לאיתורם של למעלה מאלפיים מפגעים בודדים פוטנציאליים. בשנת 2019 פורסם כי קרוב לשליש מכוח האדם בשב"כ הם אנשי טכנולוגיה.
בתקופת העימותים בהר הבית הביע ראש השב"כ תמיכה בהסרת גלאי המתכות שהוצבו בשערי הר הבית. לאחר פיגוע הדקירה בשגרירות ישראל בירדן נשלח ארגמן לירדן לדון בשחרור המאבטח שהותקף, ואנשי השגרירות שהיו נצורים בה. בשנת 2018 פורסם כי הוא עמד בקשר הדוק עם ראשי המודיעין הכללי של מצרים, כדי להביא לרגיעה ברצועת עזה.
ארגמן הכפיל את מספר הנשים המכהנות בתפקידים בכירים בשירות, וכן הורה על שילוב נשים בתפקידי שטח ייחודיים. כמו כן, ארגמן הניע שינוי ארגוני לאיחוד גורמי הטכנולוגיה, הסייבר ומודיעין האותות לגוף מרכזי אחד. הוא יצר מערכת יחסים טובה והסכם מפורט בין אמ"ן לשב"כ על מנת למנוע בזבוז משאבים ופגיעה ביכולת המבצעית כתוצאה ממריבות סביב אחריות ותקציבים, כמו גם שיפר את שיתופי הפעולה עם גופי מודיעין של מדינות ידידותיות בעולם.
