היום הזה יגיע. מכלי התקשורת אנחנו שומעים שזה קרוב מתמיד. בתי הכנסת ייפתחו, הזקנים יתרגשו, הצעירים ישמחו וכולם ירננו וישבחו ברגש והודיה.
מבט חטוף אל בית הכנסת השכונתי, של אותם הימים, אחרי חלוף עידן הקורונה: 160 מקומות ישיבה, אווירה של משפחה, הכול מלא, ועוד יש בעמידה, אבל משהו מוזר קורה, כמעט ולא רואים כפופי קומה. כולם צעירים, אומנם יש גם מבוגרים, אבל משהו שונה, מרגישים שמשהו קרה.
התחלפו הדמויות, או שהשחירו הזקנים. "איה הם הלבנים, הישישים, אלו שחילקו לילדים את הממתקים, אלו שחייכו לכל ילד ונער, מה נשתנה הלילה הזה?" ישאלו האנשים.
והנה פוצח החזן בקול: "ונאמר והיה השם למלך… ביום ההוא יהיה השם אחד ושמו אחד". ותפצח העדה בקול גדול, מכל ספסל שומעים פתאום קולות ורעשים, בס של מבוגר וקול דקיק של ילד רך בשנים. קדיש יתום רב קולות שמכניס צמרמורת לכולם, כשמתוככי העזרה למעלה שומעים התייפחות של נשים כאובות. זה מצמרר, ומכה בהכרה; הקהילה השתנתה, לא רק מבוגרים עלו בסערה, אלא מיטב הבנים ממש, גם צעירים אבות לילדים, ואמהות לקטנים.
חוזרים לבית לסעודת שבת, אך ישנן משפחות שהולכות אל הסבא, כי סבתא איננה וסבא לא יכול להיות לבד. יש אנשים, שישארו קצת בבית כנסת לדבר. כי בין כך אין לאן למהר, הרי בבית יש רק עצבות. ככה זה כשאבא כבר חודשיים לא פה בסעודות, אלא שם למעלה, נהנה מזיו השכינה.
נושא השיחה בסעודה כבר לא יהיה פוליטיקה וחדשות. כולם יכאבו וידברו על השנה הארורה שחלפה.
ואז, פתאום זה מכה בהכרה,
שיתכן.. ואולי זה אני? אולי לא מספיק שמרתי? ובחתונה של אלמוני הוא נדבק? אולי בבר מצווה של פלוני, כשהיה לי חום אך לא נבדקתי כי חשבתי שזו סתם שפעת? אולי שם חיים יענק'ל נדבק? המחשבות מייסרות ואינן נותנות מנוח. המחשבות שיתכן ויכולנו למנוע.
אך כיהודים אנו מאמינים, שהכול מלמעלה, לכל דבר יש חשבון ואין אנו יודעים חשבונות שמיים.
ליהודי מאמין יש תמיד אפשרות אחת: "השתדלות". להיזהר ולהישמר, להיבדק גם בלי להידבק.
יותר מזה, כעת בסייעתא דשמיא, כשקיבלנו מתנה מהבורא ויש פה בארץ חיסון, בוודאי שראוי להקדים תרופה למכה, כדי שבבוא היום כשאלך לבית התפילה, כבר לא אתייסר באותן מחשבות, על האשמות עצמיות, על היותי, אולי, חלק מגרימת האובדן לאותן משפחות כואבות. אהיה רגוע בתוכי, שאת ההשתדלות של אדם יהודי, עשיתי בשמחה. רצתי להתחסן, בהוראת התורה, "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", יחד עם מצוות "ועשית ככל אשר יורוך".
