לקראת ביקורו המדיני בצרפת ופגישתו עם נשיא צרפת עמנואל מקרון היום (חמישי) מפרסם העיתון לה-פיגרו מאמר פרי עטו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בו הוא מבקש מצרפת ומיתר המדינות באירופה, לעמוד לצד מדינת ישראל ולצאת נגד החלטת בית הדין בהאג לפתוח בחקירה כנגד חיילי צה״ל.
הנשיא עומד על חשיבותו של המשפט הבינלאומי עבור מדינת ישראל ועל העיוות שיוצרת החלטת בית הדין בהאג ומדגיש כי מדינת ישראל תעמוד לצד ילדיה, חיילי צה״ל, אשר עמדו הם להגנת אזרחיה כשנדרשו לכך. הנשיא פורש את סוגית המורכבות בלוחמה בשטח בנוי בעידן הנוכחי וקורא לחיבור הרלוונטי הנדרש מהחוק הבינלאומי הנוגע למדינות רבות המתמודדות עם אתגר זה. בשולי דבריו עומד הנשיא גם על הנזק שנגרם כתוצאה מהחלטת בית הדין בהאג וגם לסיכוי לשוב לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים.
״כשאפגוש את הנשיא מקרון, ניפגש לא רק כידידים, אלא גם כראשי מדינות שנהנים מיחסים בילטרליים מצוינים ועמוקים", כותב ריבלין, "מדינותינו משתפות פעולה במגוון רחב של נושאים, כולל ביטחון, מאבק בטרור, מדע וטכנולוגיה, תרבות וחילופים אקדמיים. צרפת וישראל חולקות גם את הערכים המנחים אותנו ואת העולם הדמוקרטי בכללותו: חופש, שוויון, צדק, פלורליזם וסובלנות".
"בהתחשב בעומק ובעוצמת היחסים בין מדינותינו, אשתף עם ידידי הנשיא מקרון גם בעניין שמדאיג את ישראל עמוקות. החלטתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל בגין פשעי מלחמה אפשריים, היא שימוש לא נכון בחוק הבינלאומי. בית משפט שהוקם כדי לטפל בפשעים החמורים ביותר המדאיגים את הקהילה הבינלאומית, משמש ככלי נשק פוליטי וזו החלטה המהווה פשיטת רגל מוסרית וחוקית".
"מאז שהנביאים הכריזו 'צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה', החוק והצדק היו לב ליבו של חזון העם היהודי. יהודים היו פעילים ביצירת המסגרת של החוק הבינלאומי- יהודים וישראלים, מונעים מזוועות מלחמת העולם השנייה, עמדו בחזית ההקמה של הגופים המשפטיים הבינלאומיים של ימינו, כולל בית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו".
"אנו מחויבים עמוקות לתיאוריה ולפרקטיקה, בהבטחה כי פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות לעולם לא יעברו ללא ענישה משום שמערכות משפט מקומיות אינן מוכנות או אינן מסוגלות להעמיד לדין את האנשים האחראים לכך. אבל זהו לא המקרה עם ישראל. קבענו מעל לכל ספק שאנו מסוגלים ומוכנים לחקור את עצמנו כאשר מובאות טענות מסוג זה".
"עבורנו, אלו לא רק שאלות יבשות ומופשטות של החוק. החיילים והאזרחים שה-ICC מאיימים לחקור הם ילדינו ונכדינו, שכנינו וחברינו. אנו נעשה כל שביכולתנו כדי להגן עליהם, בדיוק כפי שהם הגנו עלינו כאשר נדרשו לעשות זאת. יחד עם זאת, נעמיד לעצמנו את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של החוק הבינלאומי, גם כאשר הדבר דורש החלטות כואבות ביותר".
"אם אנו רוצים שהמשפט הבינלאומי ימשיך למלא את תפקידו בהבטחת השלום והצדק, עלינו להגן עליו מפני שני אתגרים. הראשון הוא הניסיון לפוליטיזציה של החוק הבינלאומי, כפי שאנו רואים עם ה-ICC. חזינו בנזק שנגרם לגופים בינלאומיים אחרים, כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם, על ידי אלה המבקשים לרתום אותם לטובת רווח פוליטי. מי שמקריב זכויות אדם למען רווח פוליטי יעשה זאת גם לחוק הבינלאומי ועלינו להיות ערניים ומאוחדים על מנת לבלום זאת".
"האתגר השני נוגע לזירת הסכסוך המזוין הא-סימטרי. מדינות כמו ישראל המחויבות לחוק בינלאומי, חשופות לארגוני טרור ציניים המסתירים פעילים חמושים ונשק בלב מרחבים אזרחיים. במקרים כאלה אנו זקוקים לחוק הבינלאומי שיגיד לא רק מה אסור, אלא גם מה מדינה שרוצה להגן על חיי אזרחיה יכולה לעשות. המשפט הבינלאומי לא יכול להוות "ברית התאבדות". עליו לספק תגובות אמיתיות, יעילות ואנושיות לאיומים אמיתיים".
"חשוב להבין כי החלטת ה- ICC תקשה עוד יותר על ישראלים ופלסטינים למצוא מכנה משותף. עד שבית המשפט יסיים את חקירתו, שעשויה לארוך מספר שנים, קשה לראות את שני הצדדים מנהלים משא ומתן רציני. בתקופה שבה ההסכמים האחרונים בין ישראל למדינות ערב הופכים את הסיכוי להתקדמות כזו לטוב יותר מכל תקופה בעבר הקרוב, זהו מעשה של היגיון הפוך".
"אני קורא לידידי ישראל והפלסטינים, בצרפת ומחוצה לה, להצהיר באופן ברור, אחת ולתמיד, כי הדרך לשלום עוברת ישירות בין ירושלים לרמאללה. מעקפים דרך ה-ICC בהאג ומועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה משיגות את התוצאה ההפוכה מהשלום ומערערות את הסיכויים להסכם בינינו", דברי ריבלין.
