הלילה (שני) בחצות אמור לפקוע חוק הגיוס, שמסדיר את אי גיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. המשמעות היא שמבחינה חוקית, חרדים יהיו חייבים בגיוס כל צעיר בן 18. עם זאת, בית המשפט עשוי לקבוע, כפי שעשה לפני שנתיים, כי החוק יוארך במספר חודשים מבלי שהמדינה תבקש ארכה.
המדינה צפויה להגיש את עמדתה לבג"ץ לפיה תוקפו של חוק הגיוס לא חייב לפקוע הלילה. העמדה מתבססת על פרשנות לסעיף קיים בחוק יסוד הכנסת, לפיה חוקים שתוקפם פוקע בשלב כזה שבו מתקיימות בחירות, יכולים לחול עד שלושה חודשה מתחילת כהונת הכנסת החדשה.
סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים". על פי פסיקת העליון מהעבר (בנוגע לאותו חוק שנפסל – חוק שירות ביטחון), הסעיף חל גם על חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ.
אומנם שר הביטחון בני גנץ אמר בשבוע שעבר כי יבקש להעביר בהחלטת הממשלה את מתווה השירות החדש שעליו עבדו בחודשים האחרונים במשרד הביטחון ובצה”ל, אולם לאמירה הזו אין כרגע משמעות מכיוון שאין סיכוי שהמתווה הזה יעבור בממשלה היום. לכן האמירה היותר משמעותית של גנץ בנושא זה הייתה שהוא לא יבקש מבג”ץ דחייה לקראת תום מועד הדד־ליין שהציב למדינה בסוגיה זו, שיפקע כאמור ביום שני הקרוב.
במפלגות החרדיות מסרבים להתרגש מפקיעת חוק הגיוס וגם לא מאיומי גנץ שלא יתמוך בהארכת הפטור אם המתווה שהציע לא יקודם. לדברי בכיר ביהדות התורה שצוטט ב'מעריב', "המתווה של גנץ הוא בדיחה ולא משהו רציני. לגבי האיומים לא להעניק הארכה לפטור מחובת גיוס חרדים, אנחנו לא צריכים שום טובות מגנץ, שהרי סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת מקנה דחייה אוטומטית עד לשלושה חודשים לאחר הבחירות".
