ד"ר נירית סופר-דודק, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומומחית עולמית בנושא, חקרה את ההבדלים בין חלימה בהקיץ חריגה לבין אבחנות אחרות, במטרה להכיר בהגדרה זו כאבחנה נפרדת במדריך העתידי להפרעות נפשיות (DSM 6). ממצאי המחקר ממעבדתה, בשיתוף אוניברסיטת חיפה, פורסמו בכתב העתJournal of Clinical Psychology .
חלימה בהקיץ חריגה (Maladaptive Daydreaming) היא מצב בו אנשים גולשים לתוך חלומות בהקיץ מאוד מפורטים ומציאותיים שיכולים להימשך שעות, במחיר של תפקוד רגיל, יצירת קשרים בעולם האמיתי, יכולת להפנות קשב למטלות והגשמת מטרות חיים. לעתים, הגדרה זו עשויה להיות אבחנה טובה יותר מאשר הפרעת קשב וריכוז ( .(ADHDאמנם הגדרה זו עדיין לא הוכרה כתסמונת פסיכיאטרית רשמית, אך ד"ר נירית סופר-דודק מהמעבדה לתודעה ופסיכופתולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומבכירות המומחים לנושא בעולם, מקדמת את המודעות להגדרה'חלימה בהקיץ חריגה' במטרה להכניסה למהדורה הבאה של המדריך להפרעות נפשיות(DSM 6) כאבחנה שיש לחקור אותה יותר.
"חלק מהאנשים שמתמכרים לחלומות בהקיץ הדמיוניים שלהם חווים קושי רב בריכוז ומיקוד תשומת הלב שלהם במשימות לימודיות ותעסוקתיות, אך הם מוצאים שאבחוןכהפרעת קשב וריכוז לצד תוכנית הטיפול שלאחר מכן, אינן עוזרות להם בהכרח. סיווג רשמי של 'חלימה בהקיץ חריגה' כהפרעה נפשית יאפשר לקלינאים לסייע טוב יותר לרבים מהמטופלים שלהם", הסבירה ד"ר סופר-דודק.
מחקרים קודמים מצאו אחוזים גבוהים של הפרעת קשב וריכוז אצל אלו שזיהו את עצמם כסובלים מחלימה בהקיץ חריגה, ובכך העלו את השאלה האם האבחון החדש באמת נפרד מהפרעות קשב וריכוז? במחקר הנוכחי, הדוקטורנטית ניצן תיאודור-כץ, יחד עם ד"ר סופר-דודק ועמיתיהם מאוניברסיטת חיפה, בדקו 83 מבוגרים שאובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. משתתפים שעברו את ציון הסף של המחקר עבור חשד לחלימה בהקיץ חריגה, כחצי מתוך סך הנבדקים, הוזמנו להשתתף בראיון אבחון מובנה. נמצא כי כ-20% מתוך מדגם המחקר עמדו בקריטריונים לחלימה בהקיץ חריגה, שיש לה מאפיינים קליניים ייחודיים, בעוד שכ-80% סבלו רק מהפרעת קשב וריכוז, עם חלימה בהקיץ נורמטיבית.
בקרב תת-הקבוצה שסבלה גם מחלימה בהקיץ חריגה, נצפו שיעורים גבוהים משמעותית של דיכאון, בדידות והערכה עצמית נמוכה, בהשוואה לאלו עם הפרעת קשב וריכוז שלא עמדו בקריטריונים לחלימה בהקיץ חריגה, וזאת למרות ששתי הקבוצות לא נבדלו בחומרת הפרעת הקשב שלהם.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שקיימת תת-קבוצה של מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז שאולי תפיק תועלת רבה יותר מאבחון כ'חלימה בהקיץ חריגה'. נראה כי הפרעת הקשב היא רק חלק קטן מתוך בעיה כללית יותר שיש להם", סיכמה.
קבוצת המחקר כללה גם את פרופ' אלי זומר וד"ר רינתיה מערבי-הישג מאוניברסיטת חיפה.
