מחקר חדש שהובילה ד"ר ענת צ'צ'יק, מהמחלקה לגאוגרפיה וסביבה, באוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אריאל טיקוצקי מאוניברסיטת רייכמן, פרופ' תנחום יורה מהאוניברסיטה של טורונטו, וד"ר דן קאופמן ממכללת ספיר, בשיתוף עם דודי דרור, מנכ"ל חברת אסקריא, המתמחה ביעוץ ומחקר למגזר החרדי, מעלה כי במגזר החרדי, עולה כי ניתן להגיע לאותה רמה של הפחתה בשימוש בכלים חד פעמיים, באמצעות קמפיינים מותאמים למגזר החרדי, ללא הטלת המס.
זאת בהשוואה לרמת ההפחתה המדווחת בפעול, חודשיים וחצי לאחר הטלת המס, ובהתבסס על כוונות האוכלוסייה החרדית לעתיד. המחקר בוצע בקרב המגזר כמקרה בוחן לאוכלוסייה כולה, הן מהעובדה שהמגזר פחות נחשף לתכני איכות הסביבה, והן עקב מאפיינים סוציו-דמוגרפיים הגורמים לשימוש מוגבר בחד"פ כגון מס' הילדים הגבוה במשק הבית.
לפי המחקר, אשר בחן את מידת השימוש ואת עמדות האוכלוסייה החרדית כלפי שימוש בכלים חד-פעמיים (חד"פ) מפלסטיק כשנה לפני הטלת המיסוי וכחודשיים וחצי , כששאלו את החרדים לפני הטלת המס אם היו מוכנים להפחית את השימוש בחד פעמי, 64% מהמשיבים היו מוכנים להשתתף באחת מתוכניות ההפחתה שהוצעו במחקר. בפרט, 31% מהם בחרו בתוכנית של "יום בשבוע ללא כלים חד-פעמיים" ואילו 33% בחרו בתוכניות המגבילות יותר של יומיים או שלושה ימים בשבוע ללא כלים חד-פעמיים. ממצאים אלו דומים באופן מפתיע להשפעת הטלת המס על הרגלי הצריכה המתוכננים של כלים חד פעמיים.
ד"ר ענת צ'צ'יק, המחלקה לסביבה וגאוגרפיה, באוניברסיטת בר-אילן: "שינוי התנהגות אפשרי, וזה נכון גם בציבור החרדי. ניתן להגיע אליו באמצעות רגולציה רכה, הסברה ומתן מידע לעומת הטלת המס שבצידה עלויות חברתיות הנובעות מעלויות אדמיניסטרטיביות, עלויות ציות, אכיפה וכד'. מסגור מתאים של המידע ביחס להשפעות הפסולת של כלים חד-פעמיים, חינוך סביבתי ויצירת נורמות חברתיות יכול להוביל לשינוי ההתנהגותי רצוי, מבלי לעורר תגובה אנטגוניסטית של המגזר"
דודי דרור, מנכ"ל אסקריא: "הטלת המס אמנם השפיעה על התנהגות הצרכנים כצפוי, אך ממצאי המחקר מראים כי ניתן להגיע לשינוי התנהגותי בדרכים רכות ומותאמות גם ללא הטלת מס. סקר זה נערך בקרב המגזר החרדי ומראה גם על התחושות במגזר, לפיהן האופן בו פעל שר האוצר אביגדור ליברמן בהטלת המס לא נבע בעיקר מדאגה לאיכות הסביבה, וחלק ממטרותיו היו פגיעה במגזר החרדי."
המחקר כלל שני סקרים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה החרדית שבוצעו על ידי חברת המחקר החרדית אסקריא, הסקרים כללו 450 (נובמבר 2020) ו- 500 משיבים (סוף ינואר 2022).אשר בחנו את מידת השימוש של האוכלוסייה החרדית בכלים חד – פעמיים לפני הטלת המיסוי ואחריו ואת עמדות האוכלוסייה החרדית כלפי שימושם בכלים חד – פעמיים.
ממצא נוסף שעלה מן המחקר מראה כי המגזר החרדי סובר שמטרת הטלת המס תוכננה כדי לפגוע בו. 73% מן המשיבים מאמינים כי המס החדש נועד לפגוע ישירות באוכלוסייה החרדית. 69% סוברים כי הוא הוטל במטרה להעשיר את קופת המדינה, כשליש מן המשיבים סוברים כי מדובר ברצון לרצות את האוכלוסייה החילונית ורק 16% מאמינים במטרתו הייעודית למנוע נזק לסביבה מזיהום פלסטיק.
השפעת המס הישירה על הרגלי השימוש בחד"פ נבדקה במחקר זה, הממצאים מראים כי במהלך החודש הראשון לאכיפת המס, חלה ירידה בשימוש בכלים חד פעמיים. בפרט, שינוי זה חל בשיעור המשתמשים בתדירות גבוהה. לפני הטלת המס, 50% השתמשו בכלים חד"פ ביותר מ- 9 ארוחות בשבוע, שיעור זה ירד ל- 26% כחודש לאחר הטלת המס.
מערך המחקר
בסקר הראשון, לפני הטלת המס, הוצע , באופן היפותטי, למשתתפי המחקר להשתתף בתכנית לצמצום שימוש בחד"פ, המשתתפים חולקו לקבוצות באופן אקראי וכל קבוצה קיבלה הצעה שונה במספר פרמטרים על מנת לבחון את שיטת השכנוע האופטימלית שתוביל לצמצום השימוש בחד"פ.
התוכניות שהוצעו תוארו לפי מידת הסיכון של זיהום מי שתייה שיופחת אם התוכנית תתקבל, שיעור תושבי הקהילה המקומית שיהיה מוכן להצטרף לתוכנית וגובה פיצוי כספי (סמלי ביותר) שיקבלו. כמו כן, שליש מהמשיבים קיבלו מידע על הנזק לבריאות הנוצר מפסולת של כלים חד"פ מפלסטיק[1], שליש קיבלו מידע על ההשפעות השליליות של כלים חד"פ על הנוף וניקיון השכונה[2], ושליש נוסף לא קיבלו כל מידע.
הממצאים מראים כי הגורמים שהשפיעו על הנכונות להשתתף היו שיעור ההשתתפות של יתר התושבים בקהילה, מידת הסיכון לזיהום מי שתייה שהתוכנית יכולה להפחית, העמדות הסביבתיות של המשיבים, מקורות המידע מהם בהם הנדגם משתמש לקבלת חדשות, והאופן בו מוסגר המידע ביחס להשפעות השליליות של הכלים החד-פעמיים.
בפרט, בקרב משתתפים שמשתמשים באינטרנט לקריאת חדשות שעבורם הוצג מידע מדעי על הנזק שנגרם מכלים חד"פ מפלסטיק, הייתה הנכונות הגבוהה ביותר לבחור בחלופה המחייבת ביותר (3 ימים בשבוע ללא כלים חד פעמיים).
[1] "מחקר מדעי שבוצע בישראל מצביע על כך ששימוש בפלסטיק מהווה איום על הבריאות, עקב הימצאות חלקיקי-פלסטיק במי השתייה ובמזון ואף ברקמות אנושיות כגון ריאות האדם"
[2] חלק גדול מהפסולת הזרוקה ברחובות ארץ הקודש היא פסולת של כלי חד פעמי. לפסולת זו יש השפעה רעה על ניקיון השכונות והיא מכתימה את ארץ הקודש."
