בעוד שזן הדלתא של נגיף הקורונה מחק לחלוטין את הווריאנטים שקדמו לו, זן האומיקרון לא חיסל לחלוטין את דלתא, מתריעים פרופ' אריאל קושמרו, ד"ר קארין יניב ופרופ׳ רוני גרנק מהמחלקה להנדסה ביוטכנולוגית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
צוות המעבדה של פרופ' קושמרו פיתח מערכת רגישה המסוגלת להבדיל בין והריאנטים השונים בשפכים. השפכים ממשיכים לתת סימנים אודות המקומות בהם פועל נגיף הקורונה, גם כאשר בדיקות קליניות ע״י PCR ובדיקות מהירות אינם מאפשרים זאת.
במעקב שביצעו אחר מערכת השפכים של העיר באר-שבע, בין החודשים דצמבר 2021 ועד ינואר 2022, הם הצליחו להבחין שלמרות הדומיננטיות של האומיקרון ווריאנט הדלתא עדיין נמצא בריכוזים נמוכים. יחד עם פרופ' רוני גרנק, הם בנו מודל שחוזה שריפה עצמית של זן האומיקרון בחודשם אפריל ומאי בעוד שזן הדלתא עולה במתינות.
"כמובן שיש השפעה של גורמים רבים, אולם המודל שלנו מצביע על כך שיכולה להיות התפרצות נוספת של דלתא או גרסה אחרת של וירוס קורונה כבר בקיץ הקרוב", מזהיר פרופ' קושמרו.
קבוצת המחקר כללה גם את: ד"ר עדן עוזר, מרילו שגן ופרופ' רוני גרנק מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר יוסי פייתן ממעבדות אילקס. פרופ' קושמרו וצוותו הם חלק מבית הספר לקיימות ושינויי אקלים והמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה של אברם וסטלה גולדשטיין-גורן.
המחקר נתמך על ידי פרויקט 'כוח פעולה מדעי' להתמודדות עם נגיף הקורונה מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשרד הבריאות הישראלי.
