ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ רם בן ברק דנה היום (שני) בסוגיית איחוד משפחות של ישראלים עם תושבי יהודה, שומרון ועזה, ועם אזרחים ותושבים של איראן, עירק, לבנון וסוריה.
יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "מדינת ישראל היא ייחודית ומיוחדת; מדינה שאין עוד כמותה בעולם. ישראל מיום הקמתה נוסדה כמדינת הלאום היחידה של העם היהודי. ישראל מיום הקמתה נוסדה כמדינה דמוקרטית, על כל המשתמע מכך. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית באותה מידה שהיא מדינה יהודית. שום ערך הוא לא מעל השני ולא על חשבון השני".
"להבדיל ממדינות אחרות בעולם, מדינת ישראל נמצאת בסביבה מאתגרת מהרבה בחינות – בעיקר בגלל המציאות המדינית והביטחונית בה אנו נמצאים. ארגוני הטרור, וחלק מאויביה הגדולים ביותר של ישראל, שוכנים באותו אזור, ובחלקם במדינות שיש לנו איתם הסכמי שלום, ופועלים מתוך אותן מדינות על מנת לפגוע במדינת ישראל".
"כיוון שאין עוד מדינה כזאת בעולם, לא פעם אנחנו נתקלים בסיטואציות, כמו זאת בה אנו דנים כעת, שמייצרת קונפליקט בין ערכים שבעיניים מסוימות, יכולים להיות בעיתיים. חוק האזרחות מגביל איחוד משפחות לאזרחים בעלי אזרחות פלסטינית או ממדינות ערב אחרות. אני יכול להסכים עם הטענה שהחוק הוא בעייתי מבחינות רבות, אבל אין חולק על זה שישראל נמצאת במציאות שכל זמן מאותגרת במציאת האיזון הנכון שבין מדינה יהודית ודמוקרטית לבין צורכי הביטחון. הכנסת נדרשת לקבל החלטה לגבי המשכו של החוק, שבהיבטים מסוימים שלו אכן עלול להביא לפגיעה באוכלוסיות מסוימות".
"עם זאת החוק בסופו של דבר שומר על הביטחון של כלל אזרחי ישראל – היהודים והערבים כאחד. הטרור לא מבחין בין דם לדם. בין יתר השיקולים שצריכים להנחות את הח״כים אם לתמוך או לא לתמוך בחוק, הוא מרכיב הביטחון. ההחלטה צריכה להתקבל תוך לקיחה בחשבון של כלל השיקולים של היותה של מדינת ישראל גם מדינת הלאום של העם היהודי והיבטי הביטחון. החלטות אלו הן לא תמיד קלות. אבל חברי כנסת אחראים שיש להם מצפן ערכי מתעלים על עצמם ומקבלים את ההחלטה הנכונה במציאות מורכבת".
ח"כ אוסמה סעדי: "אנחנו לא חברים בוועדה אבל באנו בשל חשיבות הנושא, שיש לו השלכה על עשרות אלפי אנשים. אני מבקש מהיו"ר לשקול לבטל את הדיון הזה, שמתקיים ביום האחרון האפשרי, כשזה ממילא צפוי לעלות במליאה בלי להגיע לוועדה, ללא המלצה של הוועדה או יכולת להשפיע. לשם מה לשתף פעולה עם הדבר הזה?"
לאחר שיו"ר הוועדה השיב לו כי הוא ביקש לקיים דיון עקרוני בנושא כדי ללמוד אותו, על כל היבטיו, ולגבש דעתו בנושא, הודיע לו ח"כ סעדי כי לא ישתף פעולה עם הדבר והוא עוזב את הדיון. בצאתו התפתח ויכוח סוער בין ח"כ סעדי לח"כ איתמר בן גביר.
עו"ד מירי פרנקל שור, היועצת המשפטית לוועדת החוץ והביטחון: "הדיון היום הוא דיון נושאי עקרוני, כפי שבסמכותה של הוועדה לעשות, ולא דיון בהצעת הממשלה. אזכיר כי בשנים 2003-2015 הצעת החוק הייתה מונחת ישירות במליאה ורק שם היה מתקיים דיון. ב-2015 אישרה מליאת הכנסת את החלטת ועדת הכנסת, כי בטרם הדיון במליאה יתקיים בנושא דיון בוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים, אשר בסופו תמליץ הוועדה המשותפת למליאת הכנסת מה להצביע לגבי הארכת תוקף החוק בשנה נוספת. השנה, בשל המצב החריג שלא הוקמו הוועדות, הוגשה בקשה לוועדה המסדרת לתקן את ההחלטה ולאפשר לדיון המקדים להתקיים בוועדת החוץ והביטחון הזמנית. עד רגע זה אין החלטה של הוועדה המסדרת, ולכן אנו מקיימים דיון עקרוני בלבד. אם תקבע הוועדה המסדרת משהו אחר, אז תתכנס ועדת החוץ והביטחון הזמנית ותצביע".
עו"ד נעמה פלאי, מהייעוץ המשפטי לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים: "החוק עצמו בסיסו ביטחוני ובו הוכנסו מקרים חריגים בהם כן ניתן לתת אישור, אלא אם יש על אותו אדם מידע ביטחוני ספציפי. לפי הנתונים שלנו מצויים כיום בישראל כ-10,000 איש המחזיקים בהיתרי מת"ק וכ-3,500 תושבי אזור שמחזיקים באישורים לישיבת ארעי".
ח"כ מיכל רוזין ציינה כי לכל ה-10,000 אשר מחזיקים בהיתרי מת"ק אין ביטוח בריאות ממלכתי, וזו אחת הדרישות של מפלגתה בנושא. עו"ד עדי לוסטיגמן, מעמותת רופאים לזכויות אדם, אמרה כי "לפחות מחצית מהם ניסו להצטרף להסדר של ביטוח הבריאות, אך הוא מאוד יקר, והם נקלעו לחובות בשל חובת התשלומים, וכעת הם גם בחובות וגם ללא ביטוח הבריאות". ח"כ בן גביר תהה: "אם הם כה עניים וכל כך רע להם, מה הם מחפשים כאן?!"
ח"כ רוזין ביקשה לדעת איפה עומד נושא רישיונות הנהיגה, לאור החלטת בג"ץ בנושא ועו"ד פלאי השיבה כי ביוני 2021 תוקן הנוהל של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, כך שמי שנמצא 3 שנים בהיתרי מת"ק בישראל יכול לקבל היתרי נהיגה בישראל בקלות יחסית.
ח"כ שמחה רוטמן שאל האם מאושרות בקשות של איחוד משפחות במקרים של פוליגמיה, והאם בודקים גם בקשות בדיעבד ובאילו כלים. עו"ד אביטל שטרנברג, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד השפטים השיבה: "עמדתנו העקרונית, שבית המשפט העליון קיבל, היא שפוליגמיה לא מאפשרת איחוד משפחות".
אביתר, מהייעוץ המשפטי במשרד רה"מ: "עמדתנו הינה כי אוכלוסיית איחוד משפחות, מקרב תושבי יו"ש ועזה, מהווה אוכלוסיית סיכון ביטחוני, מוגבר ומוכח, ביחס למבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים. זאת בשל הזיקה הערכית והזהותית שלהם, והרגישות למתרחש בזירה הפלסטינית. המאפיינים הופכים את אוכלוסייה זו לנגישים יותר לגיוס ע"י ארגוני טרור, ולכן מועדת יותר לפיגועי בודדים, ומכאן הסיכון הביטחוני המוגבר".
ח"כ איתמר בן גביר ביקש לדעת אם יש נתונים על מאוחדי משפחות בעבירות פליליות שאינן טרור, כגון פריצות, נזק לרכוש, תקיפות וכו'? ובר יהודה השיבה כי הם מקבלים את כל הבקשות מרשות האוכלוסין, ורק ב-2020 קיבלו 38 אלף בקשות, אבל אדם גם יכול להגיש כל חודש בקשה כלומר זה לא 38 אלף בקשות חדשות או אנשים שונים. אדם כזה ייתכן שבנקודת זמן אחת היה לו תיק במשטרה ולכן נתנו מענה שלילי, ואחרי חודשיים נסגר התיק והוא הגיש בקשה נוספת. בשנת 2020 נתנו 2921 מענים שליליים, אבל, כאמור לא מדובר ב-2900 אנשים שונים בהכרח.
ח"כ צבי האוזר: "לפי נתונים שקיבלנו, מאז שנת 1995 הוגשו כ-23 אלף בקשות לאיחוד משפחות. למיטב הבנתי אין מניעה חוקית לאזרח ישראלי לממש את רצונו להתאחד עם משפחתו במדינות האזור, האם יש מקרים כאלה?"
דרור זרזר, קמ"ט רישום ואוכלוסין בתיאום פעולות הממשלה בשטחים שבמשרד הביטחון: "היו מקרים שכאלה, אך הם לא ויתרו על האזרחות הישראלית שלהם בתהליך".
לאחר התייחסויות נציג הממשלה ניהלו חברי הוועדה ויכוח ער על אפשרויות ההצבעה במליאת הכנסת על הארכת הוראת השעה של חוק האזרחות והכניסה לישראל בשנה נוספת.
יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם ואמר: "קורא לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה להעביר את החוק כמות שהוא, מפאת ביטחון המדינה, ומפאת זה שלא יקרו דברים שלא נרצה שיתרחשו. בו בזמן אני קורא להיכנס לתהליך אמיתי, שיידע לכתוב חוק חדש, אשר יאזן בין הביטחון לבין זכויות אדם, תוך שמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל".
