ראש הממשלה, נפתלי בנט, מסיים כעת את ביקורו הראשון באיחוד האמירויות, בהזמנת יורש העצר, שייח׳ מוחמד בן זאיד.
עם המראתו ארצה אמר ראש הממשלה בנט: "סיימתי עכשיו ביקור משמעותי מאוד באמירויות. אני רוצות להודות לשייח׳ מוחמד בן זאיד על קבלת פנים חמה במיוחד ועל שיחות מעמיקות, כנות ומשמעותיות.
"במהלך היום דיברנו על החוזקות היחסיות של שתי המדינות והמטרה שלנו היא להרחיב את הקשר, שלא יהיה רק שלום בין מנהיגים אלא שלום בין עמים. אני יוצא מפה באופטימיות גדולה שהדוגמא הזו, של הקשר בין שתי המדינות, יהווה אבן יסוד למערכת קשרים עניפה בכל האזור".
במסגרת ביקורו, נפגש היום (ב׳) ראש הממשלה עם שר התעשייה וההיי-טק, ועם שרת התרבות של איחוד האמירויות, בנוסף לפגישתו עם יורש העצר. יצויין כי פגישתו של ראש הממשלה בנט עם יורש העצר נמשכה למעלה מ-4 שעות כאשר כשעתיים וחצי מתוכן התקיימה בארבע עיניים.
בפגישתם, דנו ראש הממשלה ושר התעשייה וההיי-טק של איחוד האמירויות, סולטאן אחמד אלג'אבר, בקידום שיתופי הפעולה בין המדינות, בתוך כך בתחומי הטכנולוגיה, המסחר והאנרגיה, בדגש על פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות.
בהמשך נפגש רה"מ בנט עם שרת התרבות של איחוד האמירויות, נורה בינת מוחמד אלכעבי. השניים דנו בשיתופי פעולה בין המדינות בתחומי התרבות והספורט ויצירות תרבותיות משותפות.
תגובה אחת
"נמצא שבכל שנה ושנה מתחדש חורבן חדש, וזה בכל פעם שמגיע אותו היום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור יושבים בית דין של מעלה וגוזרין חורבן של כל שנה ושנה" (חת"ם סופר).
היום עשרה בטבת. היום יקבע לטובה השנה גורל לבנו ועירנו
הצום הוא לא רק על העבר אלא בעיקר על העתיד
אֶחָד יָחִיד וּמְיוּחָד שׁוֹכֵן מְעוֹנָהּ,
יִבָּקְעוּ שָׁמַיִם בְּצַעֲקַת בְּנֵי מְעֻנָּה
צַחֲנָה זוּהֲמָה וְטֻמְאָה בְּבֵיתְךָ הֶחָרֶב
פַּלְטֵרִין מְגוֹאָל בְּדָם צֹאנְךָ הֻסְגַּר לַּחֶרֶב
אָפֵס הַמָּקוֹם בְּפוּרְפִּירָת טָרֹף טֹרַף עַמֶּךָ
נִישְׁחְתָה כֻּתֹּנֶת קְּדֻשַּׁת נְפָשׁוֹת עָלֶיךָ
עַד מָתַי תַּשְׁקִיף מִמָּרוֹם
וְלֹא תְּקַנֵּא לְרַעֲיַת אֲדוֹן
נְתוּנָה בַּעֲפַר שְׁחוֹרָה בְּבּוֹרָהּ
תַּחַת הֱיוֹתָהּ נָאוָה וּבָרָה
עַד מָתַי יְחָרֶף יְנָאֵץ אוֹיֵב
נִלְאוּ מִשְּׂאֵת פִּצְעֵי אוֹהֵב
צִוִּיתָנוּ עָזוּב תַּעֲזֹב עִמּוֹ
וְלֹא תַּעֲזֹב לַבֵּן בְּחֶרְפַּת אִמּוֹ?
אַתָּה מֵעַל הַזְּמַן וְדָבָר לְךָ לֹא מְשַׁנֶּה
אֲבָל, אָנוּ?
בְּיוֹם קָרָא עָלַי מוֹעֵד
עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָּא מוֹעֵד.