מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התראיין לעורך מקור ראשון חגי סגל במסגרת ועידת הנדל"ן של העיתון. בראיון הביע אנגלמן התנגדות לפרסום בתקשורת על חשדות פליליים שעולים במהלך הביקורת מחשש לשיבוש- "הדבר הבסיסי צריך להיות שכשאתה נוגע בנושא שהוא חשש למעשה פלילי, עליי כמבקר להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, עם זאת אני רואה גם חשיבות לתת לו לבדוק את הנושא לעומק. ולכן בהיבט של האם מפרסמים את זה או לא אני פחות בעד הפרסום, מתוך רצון לא לפגוע בעבודת גופי אכיפת החוק, לא לשבש את המהלך הזה".
כלומר עשיתם את זה אבל לא העברתם הודעה לתקשורת במקביל – "נכון. אני חושב שהמטרה שלי כמבקר, שבנסיבות כאלה, היועץ המשפטי לממשלה וכלל גורמי אכיפת החוק יוכלו לחקור את הדברים לעומקם, בלי שתהיה .. אגב הפרסום אתה מוביל למידה מסוימת של שיבוש.. "
אנגלמן התייחס גם למאבק בתוך משרד האוצר: "בדוח על הגירעון התייחסנו ליחסי עבודה שנגלו לנו במשרד האוצר שלא היו יחסים תקינים. ראינו שכתוצאה מזה היו פערים בין הממשקים. במקרה הזה המלצנו לשר האוצר לבחון את מערכת היחסים ומבנה משרד האוצר. עם זאת אני רוצה להגיד בהקשר הזה – אני רוצה להסתייג מהמונחים של פקידים. יש הרבה מאוד אנשי ציבור – מצד אחד שהם נבחרי ציבור שהם אלו שצריכים לקבוע את המדיניות, מצד שני יש הרבה מאוד עובדי ציבור מסורים שנותנים את השירות לאזרחים".
למה הם אלה שמחליטים? "אנחנו בהקשר הזה עוסקים בביקורת במגוון סוגיות. לשם כך אנחנו בוחנים את כלל הפעולות של הגופים המבוקרים. הן בדרג המבצע, וגם אנחנו בוחנים את תהליכי קבלת ההחלטות מעת לעת.".
במענה לשאלה האם תשלומי החל"ת של המדינה היו טעות אמר אנגלמן: "אנחנו בוחנים את זה בימים האלה. הממשלה לא יודעת כמה מובטלים יש היום במדינת ישראל. יש נתון אחד שמגיע מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתון שני מרשות התעסוקה ונתון שלישי מביטוח אנחנו המלצנו שהביטוח הלאומי יקבל את הפרטים מכלל המעסיקים במדינת ישראל, יעשה שימוש בכלי מקוון שקיים אצלו ויקבל מידי חודש את נתוני השכר בצורה ישירה. זה גם יכול להפחית רגולציה ובירוקרטיה".
על איכוני השב"כ: "אנחנו הגוף היחיד שיכול בעצם לבקר את השב"כ, עשינו ביקורת מעמיקה וראינו שהייתה שמירה יחסית נאותה. העלינו ליקויים, אבל עם זאת אני חייב להגיד שזה לא היה הליקוי המרכזי. כשנכנסנו לבדיקת היעילות ראינו שמול 500,000 מאוכני השב"כ – שלוש וחצי אחוז בלבד היו מאומתים. כלומר היה מנגנון שלם של הגשת ערעורים, והעלינו סימן שאלה גדול על היעילות של הכלי הזה. בסופו של דבר גם הממשלה הבינה שהכלי הזה הוא לא האפקטיבי ביותר. אנחנו חושבים שהתמהיל הנכון הוא לשלב את זה עם חקירות אפידמיולוגיות שהם יותר פרטניות ואישיות שנוגעות יותר באדם ומלוות יותר את המאומת".
על ניהול משבר הקורונה: "אחד הדוחות הראשונים שפרסמתי היה סביב היערכות המדינה למגיפות. הדו"ח הוכן כבר במהלך 2019, ולקראת סיום הבנו שהקורונה באה עלינו וכבר העלינו ליקויים מרכזיים בהיבט של היערכות בתי החולים. אנחנו גם מקיימים למידה וממשקים מול מבקרי מדינה בחו"ל כדי לראות איך הם עוסקים בזה ומשווים מול תפקוד של מדינות אחרות. יש לנו שורה של נושאי קורונה שנבדקים על ידנו – הבריאותי, איכוני שב"כ והסיוע הכלכלי".
על המשילות בנגב: "אנחנו עוסקים בסוגיות של משילות בנגב כדוגמא לאזור בדרום הארץ שאני חושב שראוי לבחינה מבחינת ביקורת המדינה במספר היבטים – השירות שניתן לתושבים, אכיפת החוק ונושא ההסדרה שהמדינה מקיימת. הדו"ח יהיה דוח מערכתי והוא יתפרסם לציבור ויציג את כלל הממצאים במגוון שלם של ראייה רחבה בסוגיה הזאת. זה עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים".
על השינויים שהכניס במשרד המבקר: "הנושא של החדשנות הוא מאוד קרוב לליבי, אנחנו עוסקים בביקורת סייבר ומערכות מידע. אנחנו נמצאים בוועידת הנדל"ן ואני רוצה לעדכן שאנחנו עוסקים בימים אלה ברשות מקרקעי ישראל, גוף שנותן שירות להרבה מאוד מאזרחי מדינת ישראל, ואנחנו בודקים את הנושא של השירות לציבור, האם הוא מקוון, מה הזמנים וכן הלאה. אני רוצה לגוון את סוגי העובדים במשרד מבקר המדינה. החשיבות שאני רואה היא למגוון ביקורות. לצד ביקורות של ציות ומנהל תקין, גם ביקורות של תחומים אחרים. אני מסתכל הרבה איפה הערך המוסף של הביקורת – אני חושב שדווקא בנושאים לאומיים, בנושאים של ממשקים בין משרדים שונים ותוכניות מרכזיות – חשוב שהביקורת תעסוק. חשוב לי להנגיש את הדוחות לציבור. בין השאר נקטנו מהלכים של חדשנות. פעם ראשונה שיש סרטונים עם עיקרי הממצאים ויש תקצירים מאוד ממוקדים".
על אופי הביקורת: "מה שמאוד התחדד לי זה לא רק איך לעשות את הביקורת, אלא גם באילו נושאים להתמקד. פה יש השפעה מאוד משמעותית. אני כמבקר רואה חשיבות רבה בהתמקדות בנושאיים מערכתיים, בגיוון הביקורות. אנחנו מסתכלים הרבה על נושאים של יעילות –מועילות".
המבקר הציג את גישתו בנוגע לתפקיד ביקורת המדינה בהתמקדות בנושאים בעלי ערך מוסף לכלל אזרחי ישראל, כגון הביקורת ברמ"י הנוגעת בשירות שניתן לאזרח ובוחנת את הנגשת השירותים והטיפול בתלונות הציבור, השירותים המקוונים של רמ"י במיוחד בתקופת הקורונה, פעילות מוקדי השירות המהיר וכן דוח מעקב על טיפול רמ"י ברישום הזכויות על שם החוכרים וביישום הרפורמה ברמ"י בעניין הקניית הבעלות לחוכרים בהתאם להחלטות הממשלה ועוד.
המבקר ציין כי "השירות הניתן לאזרח ברמ"י, כמו גם המעקב אחר טיפול רמ"י ברישום הזכויות בספרי המקרקעין (טאבו) ובהעברת הבעלות לחוכרים משפיע ישירות על שוק הנדל"ן ויש לכך חשיבות כדי לייעל תהליכים שונים הנוגעים לשוק הדיור בישראל. בעשור האחרון נעשו שינויים טכנולוגיים רבים שמאפשרים קידום ופיתוח של כלים ותהליכים לטובת השירות לציבור ורמ"י נדרשה ליישם רפורמה בעניין רישום המקרקעין והקניית הבעלות. בפרט, בעת משבר הקורונה, הגופים הממשלתיים נדרשו לשנות את תפיסתם בכל הנוגע למענה לציבור, לשפר שירותים ולפתח שירותים מתקדמים חדשים".
בנוסף, פרט המבקר את מכלול הדוחות שעסקו בתחום הנדל"ן בשנת 2020, ואשר עסקו בליקויים של המשרדים הממשלתיים: יישום התכנית הממשלתית לדיור "מחיר למשתכן", פעילות הממשלה בעניין רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי; הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, פעולות קציני המטה במינהל האזרחי ביהודה ושומרון – בפרט בענייני תכנון ובניה ורישום המקרקעין וכן בעניין זכויות העובדים הפלסטינאים.
כמו כן, עידכן המבקר כי ביקורת נוספת המתבצעת בימים אלו במשרדו, עוסקת בנושא הרוחבי של המשילות בנגב. במסגרת ביקורת זו נבדקים תוכנית החומש לפיתוח ההתיישבות הבדואית, סוגיות באכיפת החוק לצד אספקת השירותים הסדירים ביישובי הפזורה הבדואית, הפגיעה בתשתיות ממשלתיות, גביית ארנונה ועוד.
