נער בן 16 הגיע לרופא עם תלונה ביזארית: הנער טען כי בכל פעם שהוא מקנח את האף שלו, צחנה נוראית מתפשטת בחדר.
הנער נבדק ויצא בריא לחלוטין ולא נמצא שום ממצא שיכול להעיד על דבר שיסביר את הבעיות. כמו"כ הנער בריא בדרך כלל ולא סבל מדלקות שקדים או הפרעות אף-אוזן-גרון אחרות, כמו כן, הוא גם לא נהג לשתות או לעשן.
הרופאים אפילו ביצעו אנדוסקופיה במערות האף שלו, אבל לא מצאו שום דבר חריג דוגמת נגעים או גידולים שעלולים לעורר חששות. ללא גורם נראה לעין לתלונות שאיתן הגיע, הנער נשלח הביתה עם טיפול סטנדרטי למדי של שטיפות אף, תרסיס סטרואידי ואנטיהיסטמינים. הרופאים גם ביקשו שיגיע לביקורת לאחר 4-6 שבועות, אולם הוא לא הגיע.
בכתב העת JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery, התפרסם שכעבור שנה, הנער חזר לרופאים כשהוא מתלונן באורח מוזר, כי בכל פעם שהוא קינח את אפו, התפשטה צחנה עזה בחדר שנבעה מתוך האף שלו. אך למרות שהאף שלו הדיף ריח מסריח, דווקא הבל הפה שלו היה תקין באורח מוזר. הרופאים החליטו לערוך לו בדיקת CT, ואז החל להתבהר מקור הריח הלא נעים.
בתוך אפו של הנער נמצא כדור זעיר בגודל של כ-9 מילימטרים. כאשר סביבו הצטברו משקעים של סידן, שלרוב נגרמים בעקבות תהליך דלקתי כרוני, נמק או הצטלקות.
הרופאים שאבו החוצה בעדינות את העצם הזר, וגילו כי מדובר בקליע קטן ממתכת של רובה אוויר. לאחר בירור שוחחו הרופאים עם הוריו של המטופל, ואלה נזכרו שהוא אכן נורה באפו מרובה אוויר כשהיה בן 8 או 9, וככל הנראה מאז הקליע היה תקוע בתוך אפו וזה מה שגרם לצחנה.
ההורים אף הסבירו שלא התרגשו בזמנו מאחר והוא לא סבל משום תסמינים נראים לעין ולכן הם לא ייחסו חשיבות למקרה ולא פנו לבדיקה או טיפול רפואי. הם גם לא קישרו שהבעיות שהחל לסבול מהן בגיל 15 היו קשורות לאותה תקרית.
תופעת הצחנה מובנת ומוסברת, לאחר שרקמה בריאה גדלה סביב הכדור ועטפה אותו, כך שעיטושיו לא הצליחו לפלוט אותו החוצה ולכן היה צורך בהתערבות כירורגית כדי לשחרר אותו. העצם הזר גרם לחסימה בדרכי הניקוז הטבעיות של האף, ומאחוריו הצטברו ליחה, נזלת וגם חלקיקי פסולת וחיידקים שנשאפו על ידי הנער. כל זה גרם באופן מובן לריח מאוד לא נעים.
