בליץ החקיקה של הממשלה המסתמנת: "משנה את כללי המשחק הדמוקרטי"

היום (ראשון) התכנסה מליאת הכנסת במטרה לדון בשורה של תיקוני חקיקה שהקואליציה הבאה רוצה לקדם לפני השבעת הממשלה העתידית, בהם "חוק דרעי", שנועד להכשיר את יו"ר ש"ס כשר, על אף הרשעתו בעבירות מס. שופטים לשעבר נתנו את דעתם הסובייקטיבית בשיחה עם N12 וניסו לשכנע איך לדעתם אמור המהלך לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי.

לדברי עו"ד מייק בלס, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה "כיום חוק יסוד הממשלה קובע שמי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, לא יתמנה לשר במשך 7 שנים מהיום שגמר לרצות את עונשו, או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר שבהם. אבל אפשר לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט עמית, שרשאי לקבוע שאם אין בעבירה קלון, אז אותו אדם יכול להתמנות לשר. דרעי הורשע בעבירות ונידון למאסר על תנאי, ולא למאסר בפועל, ולכן, התעוררה שאלה אם העובדה שהורשע במאסר על תנאי מאפשרת לו, מכיוון שהחוק מדבר על מאסר ולא על מאסר על תנאי".

עוד מבחזית החדשות

עוד הוסיף בלס "מכיוון שלא רצו לפנות ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיכריע אם יש קלון או אין בעבירה, אמרו "בואו נתקן את החוק ונבהיר, שפסול אדם להיות שר רק אם נידון למאסר בפועל" ואז נוסיף מילה. לאחר המילה "מאסר" נוסיף את המילה "בפועל", שיהיה ברור שמדברים רק על מי שנידון למאסר בפועל, וכך הוא יהיה שר"

"לעומת זאת, האנשים שהיום מחוקקים אומרים כי הם מוכנים להסתפק ברמה יותר נמוכה של טוהר מידות ולהתעלם ממי שנידונו רק "למאסר על תנאי". אלה יכולים להיות שרים. ככה המחוקק מפרש את תוצאות הבחירות ובעיניי עצוב שזה הרף המוסרי שאנחנו שמים לשרים במדינת ישראל".

עוד טען בלס "אני מוכן להניח שזו לא סוגיה שבית המשפט צריך לעסוק בה, אלא סוגיה שחברי הכנסת צריכים לעסוק בה והרוב הקואליציוני אומר "אנחנו מוכנים להוריד את הרף", לכן, מאוד חשוב להם לעשות את זה לפני השבעת הממשלה שתהיה בימים הקרובים כדי שהוא יושבע יחד עם כולם ולא מאוחר יותר. מכאן הלחץ".

"אנחנו משנים את כללי המשחק אחרי שהתחיל המשחק או תוך כדי. אנחנו הרוב, אנחנו זכינו, העם רצה אותו כשר, לא העם כולו אלא מי שהצביע לו, כך הם אומרים. זה מותה של הדמוקרטיה, אין ספק שיכול להיות שיהיו לזה השלכות גדולות שאנחנו לא רואים אותן כרגע או רק יכולים לדמיין אותן. אני לא יודע אם נתניהו רוצה הסדר טיעון או הכרעת דין".

השופט בדימוס הרן פיינשטיין, לשעבר שופט בית משפט השלום ברחובות אמר בנושא כי "אנשים שלא רוצים את דרעי מבחינה פוליטית אומרים שמאסר גם כולל מאסר על תנאי, אבל אני סבור שלא, כי לא מרצים מאסר על תנאי. אין דבר כזה, וגם אין שליש על מאסר על תנאי. אני 60 שנה במקצוע וטרם שמעתי על דבר כזה, ובשום פסק דין שקראתי עד היום, אלפים – לא נתקלתי בדבר הזה".

בנוסף טען השופט פיינשטיין כי "לו המחוקק רצה שאדם לא יוכל להיות שר גם במאסר על תנאי, הוא היה צריך להגיד את זה במפורש". "אני לא פוליטיקאי, אבל אנשים שאינם דורשי טובתו ורוצים למנוע את מינויו כשר אומרים "מי שגמר לרצות את עונש המאסר, צריך לחכות 7 שנים ליום פסק הדין האחרון שניתן לפני חצי שנה שבו יש הודעה בעבירות כלליות והוא נידון על מאסר על תנאי וקנס. הפעם לא חלפו 7 שנים, אלא חלפו 7 חודשים".

"מבחינה פוליטית אני חושב שהוא צריך לשבת בבית אחרי עברו, למרות שעל פי הדין העברי מותר לו לכהן. הדין העברי אוסר על אדם שישב בבית הסוהר לעשות רק עבודה אחת, להיות ראש ישיבה ומורה. פה הוא לא מורה, הוא שר. לא רוצים שהוא יהיה שר ואומרים לא חלפו 7 שנים מהיום שסיימת את המאסר על תנאי שלך. אבל מבחינה משפטית מאסר זה כלא".

שופט העליון לשעבר דוד חשין הסביר כי "אדם עבר עבירה, הוטל עליו מאסר על תנאי והוטבע בו סוג של קלון, אבל לא מלא. עובדה שבית המשפט לא שלח אותו למאסר בפועל. מנגד, עצם ההרשעה והמאסר על תנאי מספיקות כדי למנוע ממנו לכהן בכנסת. העניין פשוט מאוד, במקרה הרגיל, יותר נכון שבית המשפט עצמו יקבע אם בעבירה הזו יש קלון או לא".

לטענת חשין "יש בעייתיות עם חקיקה פרסונלית. במדינה דמוקרטית החקיקה היא כללית, שוויונית וחלה על כל בן אדם. כל אחד לפי ההתנהלות שלו או לפי מה שהחוק קובע לגבי כל אזרח במדינה. יש בעיה כשמתכנסת הכנסת ויוצרת חוק לאדם מסוים. במדינת ישראל ככלל נמנעו מלחוקק חוקים פרסונליים".

עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת גם הביע את דעתו ואמר כי ״אנחנו רואים נרמול של ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי על חקיקת יסוד". "בית המשפט פועל על פניו מכוח חוק יסוד השפיטה, אבל אין לו שום כלי משפטי לבוא ולדון בחוק יסוד. אין אף מדינה דמוקרטית במערב שבה בית המשפט דן בתוקפו של סעיף חוקה״.

עוד הוסיף פטר ״עצם הנרמול של הדבר הזה הוא עדות לכך שמה שהיה בבחינת משפט שלא יעלה על דעת, הופך מהר מאוד לעניין של יום ביומו״. ״לבוא ולהגיד שזה אסון משפטי או פגום משפטית זה דילוג וזה לחפור בזה כדי להשיג הישג פוליטי, אין לזה בסיס״.

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

בשבוע שעבר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בירושלים, אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית בייניש, כי משמעות הרפורמה המוצעת במערכת המשפט היא כי "בחמש מערכות בחירות כל המפלגות הסכימו על צורך ברפורמה. זו מילה מכובסת לרפורמה משטרית. זה לא תיקון מערכת המשפט. המבנה הבסיסי שלנו הוא מאז קום המדינה הערכאות של בית המשפט, שנקבעו מאז קום המדינה, יכול להיות שיש מקום לחשוב אחרת, יש שיטות שיש בהן מבנים שונים".

עוד הוסיפה ביייניש "קמנו כדמוקרטיה ליברלית המורכבת משלוש רשויות. אי אפשר להעתיק משיטת משפט אחת את בחירת השופטים ומאחרת את פסקת ההתגברות. לכל מדינה יש את התרבות המשפטית שלה, ואצלנו מדובר רק בדבר אחד, לשנות מערכת, למנוע, לפגוע בעצמאותה ובעצם לפגוע באזרחי המדינה".

השופטת בייניש התייחסה גם לביטול שיטת הסניוריטי על פיה נקבעת זהות נשיא בית המשפט העליון וטענה "הסניוריטי בעיניי הוא חלק מההבטחה הברורה של עצמאות המערכת השיפוטית. אנשים הגיעו לתפקיד, כולם שווים במעמדם, הם לא מתחרים על קבלת קידום, הרעיון שיישבו אנשים שירצו להיות נשיא ויהיו תלויים בפוליטיקאים, חשבו מה זה יעשה לעצמאות בית המשפט, זה נראה לי מסוכן ביותר".