בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה ואישר צו הריסה שיפוטי גם ביחס למבנה האחרון, מתוך תשעה, שנבנו באופן בלתי חוקי על קרקע חקלאית במתחם קבר הרשב"י בהר מירון. כל המבנים נהרסו, כולל האחרון אשר נהרס הבוקר.
כזכור, המחלקה להנחיית תובעם מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט בקשות למתן צווי הריסה ביחס ל-9 מבנים בלתי חוקיים שנבנו על קרקע חקלאית במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בשטח כולל של כ-1,000 מ"ר, וזאת במסגרת פעילות אכיפה נרחבת במתחם הקבר נגד בניה אסורה.
הבקשות בהליכים השונים התייחסו בעיקר לבניה מחומרים קלים ועל לוחות אסכורית ומבנה אחד מבטון, אשר נבנו כאמור ללא היתר כדין על שטחים ציבוריים בקרקעות המדינה. המבנים אותרו בסיורים שנערכו במקום ביוני 2021 לאחר אסון מירון.
בתי המשפט בערכאות השונות, לרבות בית המשפט העליון, קיבלו את כל טענות המדינה, וקבעו, כי לקראת אירועי ההילולה בל"ג בעומר הקרובים ועל מנת להבטיח את שלום הציבור ובטחונו, קיים עניין ציבורי מיוחד בהריסת הבניה הלא חוקית במקום.
המדינה, שיוצגה ע"י עו"ד ויסאם פארס מטעם המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש בפרקליטות המדינה טענה במסגרת ההליכים, כי מדובר במתחם הנחשב לאתר המורשת השני בחשיבותו לאחר הכותל המערבי, הקולט מדי שנה קהל עצום וצפוי להכיל גם במהלך השנה הקרובה את ההילולה השנתית בל"ג בעומר ולכן קיים עניין ציבורי מיוחד המצדיק סילוק מהיר של כל הבניה הבלתי חוקית במתחם הקבר. כן נטען, כי מדובר במשימה לאומית בעלת חשיבות עליונה- בבחינת "פיקוח נפש של ממש", זאת לאור לקחי אסון מירון וכדי לסייע למתכנני אירועי ל"ג בעומר הקרובים בתכנון מיטבי של אירועי ההילולה, ללא מפגעים או מכשולי בטיחות.
המקרקעין, בגינו ניתנה ההחלטה השבוע הינם בבעלות הקרן הקיימת לישראל ומוחזקים ע"י המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים אשר מפעיל בו בית כנסת. בית המשפט המחוזי קבע, כי "בית הכנסת המצוי במבנה הוקם ללא היתר כדין, ואין זה ראוי כי בית משפט ייתן ידו להכשיר בית תפילה (מכל דת שהיא), ולו לתקופה קצרה, ומשהוקם ללא היתר ובלא הסדרה מאת הרשויות המפקחות".
הבקשות שהגישה המדינה למתן צווי הריסה מידיים הן בקשות לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, ללא הליך פלילי. מטרת סעיף זה היא לאפשר הליך יעיל ומהיר לטיפול בעבירות בניה בנסיבות שבהן לא ניתן לנקוט בהליך פלילי, בין אם משום שקיים קושי באיתור זהות העבריין, בין אם משום שעבירות הבניה התיישנו ובין אם משום שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין פלילי.
לטענת המדינה, מאחר שהמבנים הוקמו לפני שנים, לא ניתן לאתר בשקידה סבירה את מי שבנה אותם וחלק מעבירות הבניה אף התיישנו, האפשרות היעילה והאפקטיבית ביותר לסילוק המבנים היא באמצעות בקשה לפי סעיף 239.
