הרגליים צעדו ללא הפוגה במשך שעות רבות, אך רבי שמחה בונם מפשיסחה לא חש בקושי, הן הולך הוא להתחמם לאורו של רבו הגדול ה'חוזה מלובלין'. מאחוריו נשמעה שעטת סוסים ואופני כרכרה, הוא הצטודד מעט לצידי הדרך לפנות את מעבר, אך העגלה עצרה לידו ויושביה הזמינוהו להצטרף אליהם.
הייתה זו חבורת 'משכילים' ששמו פעמיהם אף הם ללובלין. לא מטוב לב ודאגה לרבי בונים העניקו לו הסעה, קלי-דעת אלו חיפשו משהו ללעוג ממנו, שיבדר את נפשם הרדודה, לפי עניות דעתם – אין מתאים מרבי בונים לעשות ממנו ליצנות.
שאלוהו בתמימות מעושה: "לאן הינך שם פעמיך?"
ענה להם רבי בונים: "ללובלין, אל הרבי שלי".
מילאו המשכילים פיהם בשחוק על הרבי וחסידיו, לעגו למנהגי החסידים המשונים, ולא נחה דעתם עד שדיברו סרה בתורה ובמצוותיה. עפר לפיהם.
פנה אליהם רבי בונים ושאל, אף הוא בתמימות מעושה: "אמרו נא אחים, כלום ממלאים אתם מפעם לפעם כרטיס הגרלה?"
"בוודאי", נענתה התשובה האחידה.
"וכמה עולה הכרטיס?" שאל שוב.
– "חמישה רובלים מחירו".
"ואינכם יודעים שישנם עוד אלפי בני אדם שקונים כרטיס וסיכוייכם לזכות קלושים הם?!", תמה רבי בונים.
"אכן, צודק הינך, אבל שווה לנו לסכן חמישה רובלים כדי שאולי נוכל לזכות בפרס הגדול של מאה אלף רובל!" ענו הנוסעים המשולהבים שבדמיונם כבר תכננו מה יעשו בכסף אם וכאשר יזכו בו.
"השומעות אוזניכם מה שפיכם מדבר?" שאל רבי בונים. "אתם מוכנים להפסיד אחת למספר חודשים סכום כסף משמעותי, על מנת להיכנס להגרלה. כל זה משתלם לכם, כיון שאם תזכו – תרוויחו מכך הון עתק. אבל סיכוייכם לזכות בגורל – קלושים מאוד.
"אני", המשיך רבי בונים נרגשות, "יודע שה' אמת ותורתו תורת-אמת, ורצונו מתגלה לנו בכל דור ודור על ידי הצדיקים הקדושים לומדי תורתו הדבוקים בו, כפי שלמדנו בתורה בפרשת בשלח: 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו'. אני ודאי ארוויח מכך שאסע לרבי הקדוש ללמוד מתורתו. שהרי מאמין אני בשכר השמור לצדיקים המקיימים מצוות התורה ולומדיה, ומאידך בעונש השמור לעוברי רצונו של הבורא יתברך.
"אתם, אינכם בטוחים שיש גן-עדן וגהינום, אבל גם לא בטוחים שאין… מה תעשו אם יתברר לכם שטעיתם לאחר מאה ועשרים?!"…
המשכילים כבשו פניהם ברצפת העגלה ורבי בונים המשיך בדבריו: "גם לפי היצר הרע שמפתה אתכם להשקיע בתאוות העולם ולא לעסוק בתורה ובמצוות, עדיין כדאי לכם משיקולי כדאיות 'לחטוף' כמה דקות של תורה, לעשות מצוות אחדות מדי יום, שהרי הסיכויים הקלושים לא מניאים אתכם מלהשתתף בהגרלה שמבטיחה הון עתק לזוכה המאושר.
"זאת ועוד, שבהגרלה שלכם יש רק זוכה אחד. אבל כשתגיעו לבית דין של מעלה ושם תיווכחו לדעת שכל דברי חכמינו ז"ל אמת לאמיתה, הרי ברור שכל המקיים תורה ומצוות יזכה בלא ספק לשכר מלא לאין שיעור על כל מצווה ומעשה טוב שעשה בחייו.
"אז אמרו אתם: באיזו הגרלה משתלם יותר להשתתף?"…
