בג"ץ: לא נפל פגם שהסכם הגז לא אושר בכנסת – היה בכך צורך חיוני

היום (שלישי) פרסם בית המשפט את נימוקי לדחיית העתירות שביקשו לעכב את ההסכם הימי בין ישראל ללבנון. כזכור, כשבוע לפני הבחירות דחה בג"ץ פה אחד ארבע עתירות בעניין. השופטים כתבו בהחלטתם כי בשל דחיפות העניין ניתן פסק הדין בלא נימוקים. היום כאמור פרסם בית המשפט את נימוקיו לדחיית העתירות שעוררו סערה פוליטית בשל אישורו בתקופת ממשלת המעבר.

בית המשפט קבע בהחלטתו כי היה צורך חיוני להשלים את ההסכם לפני הבחירות, וכי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת. העתירות נגד ההסכם העלו שלוש סוגיות משפטיות חשובות. סוגיה ראשונה – האם חוק יסוד משאל עם חל על השטח בהסכם, ומשכך יש צורך לקיים לגביו משאל עם. סוגיה שנייה – האם ממשלת מעבר רשאית לחתום על הסכם שכזה, וסוגיה שלישית – בהנחה שהממשלה הייתה ראשית לחתום על ההסכם, האם פעלה כדין כשהחליטה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת ולהסתפק בהנחתו על שולחן הכנסת.

• מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
• "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
• איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
• תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
• מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני

לגבי משאל העם פסק בית המשפט כי "הרקע לחקיקת חוק היסוד היה רצונה של הכנסת להגביר את הפיקוח על הממשלה ביחס לוויתור אפשרי על שטחי רמת הגולן או מזרח ירושלים". בית המשפט קבע כי אין מקום לטענת מסמרות בשאלה העקרונית הנוגעת לתחולתו של חוק היסוד על שטחים ימיים. על כן פסק בית המשפט כי ההסכם אינו כפוף למנגנוני האישור שקבועים בחוק היסוד.

בנוגע לעניין ממשלת המעבר, כתב בית המשפט, כי עמדת ראשי מערכת הביטחון הייתה שיש דחיפות בקידום ההסכם נוכח היווצרות "חלון הזדמנויות" בלתי חוזר. כמו כן, על פי ההערכה שהוצגה בפני הממשלה, אם ההסכם לא היה נחתם ב"חלון הזמנים" הדחוק שנוצר, היה נגרם נזק כבד לאינטרסים של מדינת ישראל.

עוד קבע בית המשפט כי נוכח המידע החד משמעי שהוצג על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים,  לרבות במהלך דיון במעמד צד אחד שבו עיין בית המשפט בחומר חסוי ושמע סקירה מפורטת והבהרות מצד גורמי המקצוע, הממשלה אכן הצביעה על קיומו של צורך חיוני  ומשמעותי להשלמת תהליך אישור ההסכם לפני מועד הבחירות.

בית המשפט טען כי התערבותו בסוגיות הנוגעות לענייני חוץ וביטחון היא מצומצמת, גם כאשר מדובר בממשלת מעבר. עוד נקבע, כי העובדה שההסכם לא נולד בתקופת הבחירות, אלא תוצר של מגעים שהחלו כבר לפני כמה שנים והואצו במהלך שנת 2020, מחזקת אף היא את המסקנה שבית המשפט לא אמור להתערב בהחלטות של ממשלת מעבר.

בנוגע לסוגיה השלישית, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת ולהסתפק בהנחתו על שולחן הכנסת. בית המשפט פסק כי בהתאם לתקנון הממשלה, אין חובה על הממשלה להביא הסכמים בינלאומיים לאישור הכנסת. התקנון קובע כי הממשלה רשאית לפעול כך, אך מדובר בסמכות שברשות בלבד. 

עוד מבחזית החדשות

בית המשפט דחה את טענת העותרים לפיה קיים מנהג חוקתי המחייב את הממשלה להביא הסכמים לאישור הכנסת. בית המשפט דחה גם את טענת העותרים לפיה החלטת הממשלה להסתפק בהנחת ההסכם על שולחן הכנסת חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות. בהקשר זה קבע  בית המשפט כי הממשלה שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, והחליטה שלא להביא את ההסכם לאישור הכנסת, בין היתר עקב הקושי בהצגת מכלול השיקולים החסויים העומדים ביסוד ההסכם. על כן, קבע בית המשפט כי בנסיבות המקרה החריגות, אין מקום להתערב בהחלטת הממשלה.

עורך הדין יצחק בם, שייצג את ארגון "לביא"  בעתירה אמר בתגובה כי "מצער אותנו מאוד שבית המשפט העליון הטביע חותמת כשרות על הבעת אי האמון של הממשלה בכנסת בסירובה להביא הסכם מדיני כה חשוב לאישור הכנסת".