יממה לאחר הפרסומים אודות הדחתו של השדרן יעקב ברדוגו מגל"צ, יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן גביר חושף כי סיפור ההדחה מחזיר אותו כמה שנים אחורה, זאת בעקבות ההסכמה בין חברי הרדיו שלא לראיין אותו.
בפוסט מיוחד שכתב בן גביר הוא מתייחס לראשונה למקרה וחושף את האשמים: "את ההתנהלות הזאת יזמו רזי ברקאי והיו שותפות לה בשלב יותר מאוחר העורכת שלו נורית קנטי (שקיבלה לאחרונה תוכנית בגלי צה"ל), והייתה שותפה נוספת בשם גלית אלשטיין, כן אותה גלית שבני גנץ החזיר לתחנה כדי לפתוח במסע טיהור פוליטי ולהשתיק את מתנגדי השלטון היא היא שכראש מערכת החדשות בקדנציה הקודמת שלה נתנה יד להחרמה פוליטית על רקע דעותיי והשקפותיי".
"הימים היו ימי גירוש גוש קטיף, ימים שחורים עברו על כל כלי התקשורת בישראל ובגלי צה"ל כתבים כמו ינון מגל (שהיה אז כתב התיישבות) נחשבו למוקצים מחמת מיאוס וכתבים שצריך להשתיק אותם, אולם ברקאי וכאמור מאוחר יותר קנטי ואלשטיין החליטו לעלות שלב ובחרו בהחלטה מודעת שלא לראיין ולא לעלות אותי לשידור החלטה שאמנם הוסתרה מעיני הציבור, אך הייתה ידועה לקומץ יודעי סוד בגלי צה"ל שאחדים מהם סיפרו לי עליה תוך שהם מביעים בשיחה איתי תרעומת על חוסר האתיקה, הפרת החוק ובעיקר הצביעות הכל כך גדולה של ראיונות עם אנשי חמאס ופתח וניסיון לסתום לי את הפה".
"אלא שלא זו אלא אף זו, הם לא רק החרימו ולא העלו לשידור, אלא שגם כאשר מרואיינים אחרים השמיצו אותי בשידור, טינפו ולכלכו ברקאי את קנטי (באישור שבשתיקה מאלשטיין כמובן) בחרו לשלול את הזכות לעלות לשידור ולהגיב ובמקרה הטוב הם הציעו שאשלח תגובה בכתב וגם אז צינזרו אותה".
"חלפו להם שנים רבות", ממשיך בן גביר, "והכוח האדיר של גלי צה"ל כבר לא מה שהיה. אמנם קנטי עדין עמוק עמוק בתחנה ואף ונבחרה לאחרונה כיושבת ראש ארגון העיתונאים בישראל (חרף העובדה שהייתה שותפה מלאה לירידה הדרסטית בכמות המאזינים של התוכנית "מה בוער" ונכשלה כישלון חרוץ מול המתחרים) ואילו אלשטיין כאמור הוחזרה על ידי בני גנץ ובמסגרת תפקיד ממלאת המקום של מפקד התחנה ממלאת גם את רצונו של מי שמינה אותה וחותכת בבשר החי, כאשר התוכנית הכי מואזנת בגלי צה"ל יורדת מהשידור וגלי צה"ל תישאר ללא ברדוגו, ללא ישי שנרב, ועם רוב מוחלט של אנשי שמאל קיצוני ומספר עיתונאים (טובים והגונים) שגם להם יסתמו את הפה".
"הבעיה של ברקאי, קנטי, אלשטיין ושכמותם הוא ששוק התקשורת במדינת ישראל השתנה, יש היום עשרות תחנות רדיו, המוני אתרי אינטרנט, גם הטלוויזיה מגוונת יותר מתמיד ואם לא די בכל אלה, הרשתות החברתיות (שגם בהם מנסים לעשות צנזורה מפעם לפעם) טרפו את כל הקלפים ומלמדים את כל סותמי הפיות שיעור בענווה וידיעה ברורה שאפשר להגיע היום לציבור בלי מסננים".
"את האמת צריך לומר, שוק התקשורת היום הרבה הרבה יותר מאוזן ויש גם לא מעט עורכים המזוהים עם השמאל שמבינים שהרייטינג וכמות המאזינים לא משקרים ומי שהופך את התוכנית שלו לבמה לתעמולה חד צדדית נגד הימין ונגד ארץ ישראל, יורד באחוזי הרייטינג (עיינו ערך רזי ברקאי שהלך הביתה לא כי רצה ומיצה, אלא שכבר נגמרו המאזינים), זאת ועוד, גם אני השתנתי מאז, הפכתי לחבר כנסת ואמנם כימים היום מספר (מועט) של מקומות שלא מראיינים אותי, אולם אלה הם כאין וכאפס לעומת אחרים – גם אנשי שמאל – שכן פותחים מקרופון ומבינים שאם מביאים את אנשי מרץ וקל וחומר אנשי המשותפת ורע"מ (לא שאני משווה חלילה) אי אפשר שלא אולם, נדמה לי שהלקח צריך להיות שמי ששותק כאשר מחרימים איש ציבור אחד, מקבל מפלצת שמחרימה מחנה שלם, ורוצה לסתום לנו את הפה כי אנחנו בעלי השקפה שונה, דיעות שונות וממוצא שונה".
