דרכם של משברים לעורר פחד ואימה שמקפיאה את המשק לתקופה, שאותה מחליפה תקופת הפוסט-טראומה שבמהלכה המשק מתחיל להתאושש, אך בעדינות יתר ועם יד על הדופק. אחרי ששתי התקופות הראשונות מסתיימות מגיעה תקופת השחרור והחילוץ.
נגיף הקורונה, שכבר הפך למיני-שגרה במשק הישראלי, כמו גם ההתרגלות לסטטוס הנוכחי עד שיושג חיסון, ובשילוב עם מענקי המדינה לכל אזרח וחודש החגים ההולך וקרב, הביא לסימני התאוששות במשק. בעלי עסקים רבים מדווחים על החזרה למסלול בימים האחרונים – ודווקא זה מה שמדאיג.
פקידי בנק ישראל מרבים לאחרונה בהצפת הדאגה ממשבר אשראי בנקאי, ולא לחינם. החשש הגדול הוא כלל לא מהאפקט הכלכלי העכשווי של נגיף הקורונה, אלא דווקא מהעתיד לבוא.
זאת, מאחר והלוואות קורונה רבות שניתנו לעסקים מתוך מטרה לסייע להם להתמודד עם משבר הקורונה, ניתנו עם גרייס של שישה חודשים או שנה, שרק לאחריה יתחילו העסקים בתשלום ההלוואה. בענף הבנקאות חוששים מכך שגל הקורונה בחורף, שגם ישולב עם השפעת, יביא להשבתת המשק ולסגרים תכופים – מה שיקשה על העסקים לעמוד בהסדרי התשלום.
על מנת שלא להגיע חלילה למצב שכזה, מוטלת האחריות על העסקים עצמם. רק הם יכולים למנוע את התרחיש מעורר הבלהות.
אל תתנו למצב הנוכחי ולהתעוררות המשק מחדש לחיים להטעות אתכם, הקפידו היטב על וויסות הכספים בעסק ואל תתנו למחזורים הגבוהים של העסק בחודש החגים להטעות אתכם.
הכלכלה אמנם אף פעם לא חסינה מפני משברים, אך כל עוד האוכלוסייה כולה לא תחוסן מהקורונה, היא פגיעה מאי פעם.
