במשרד האוצר מגבשים מס קנייה נוסף, הפעם על משקאות ממותקים – כך דווח ב'כלכליסט'. על פי הדיווח של שלמה טייטלבאום, באוצר אומרים כי בשלב זה הטיוטה עוד עוברת שינויים וקשה לקבוע מה יהיו הכנסות המדינה כתוצאה מהמהלך הזה. עם זאת, המס צפוי להיות בגובה שיביא לשינוי התנהגות משמעותי בהרגלי הצריכה. בשלב זה המיסוי יחול על משקאות ממותקים, אך יש להניח כי צעד כזה עשוי להתרחב למזונות מזיקים נוספים.
המיסוי יחול על כל המשקאות המתוקים, ויכלול גם מיצים טבעיים, וגם משקאות דיאט. המס יוטל בשיעור קבוע לפי כמות הסוכר שבמשקה (מס גבוה יותר למשקאות שיש בהם למעלה מ-5% סוכר), ולפי גודל המיכל (מס גבוה יותר לליטר משקה באריזה קטנה). המס לא יתחשב במחיר הבסיס של המוצר, ובכך הוא צפוי להיות רגרסיבי, כלומר, שכבות חלשות שנוטות לקנות משקאות זולים יותר, ישלמו מס בשיעור גבוה יותר.
בדיווח נטען כי למס יש שלוש מטרות – להביא לשינוי התנהגות של האזרחים, להגדיל את הכנסות המדינה ממסים ולהקטין את ההוצאות על הבריאות, זאת על ידי שיקוף העלות הצפויה למדינה בעיקר בשירותי הבריאות, כתוצאה מצריכה מוגברת של מזון מזיק. בפועל מדובר ככל הנראה בתוכנית עקיפה של ליברמן להכניס עוד מיליארדים לקופת המדינה על חשבון השכבות החלשות.
עוד עוד צוין כי ליברמן התחייב כל העת כי לא יעלה מסים וכי לא מדובר בצעד נכון בעת הזו. למרות זאת, נכון לעכשיו ליברמן מדבר על העלאה של כמה מסים: העלאת הארנונה למגורים, קביעת אגרות גודש, העלאת מיסוי על כלים חד-פעמיים, וכעת מיסוי על משקאות ממותקים.
"הצעת האוצר, שהתפרסמה היום, נועדה לצמצם את צריכת המשקאות הממותקים, בעיקר בקרב מגזרים, בהם הצריכה גבוהה. איננו פוסלים את ההצעה על הסף, אבל סבורים, שהמאבק במגיפת ההשמנה בארץ, צריך להיות נרחב יותר. לכלול שורה של צעדים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת המס המוטל בארץ על משקאות בריאים ועל מזון בריא. המאבק הזה חייב לקבל קדימות בממשלה", אומר ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, שהיא חלק מההסתדרות הרפואית.
חברי הנהלת החברה לחקר וטיפול בהשמנה שיגרו לשר הבריאות, ניצן הורביץ, בקשה לקיים דיון בנושא. בפנייה לשר כתבו: "מחלת ההשמנה הקדימה את הקורונה, בהיותה מגפה עולמית, שקטה, שמתעצמת בעשורים האחרונים במרבית המדינות המערביות. השמנה היא מחלה כרונית מורכבת, בעלת מאפיינים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תזונתיים, התנהגותיים וסביבתיים, שביניהן אינטראקציות רבות ומגוונות".
"השלכותיה של מחלת ההשמנה כוללות: פגיעה במערכות הגוף וסיכון גבוה מאוד לפתח תחלואה נלווית, לצד התמודדות עם אתגר נפשי מורכב, סטיגמה חברתית ואפליה בשוק העבודה. השמנה נפוצה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות המשתייכות למעמד כלכלי וחברתי נמוך".
"כיום אין במדינת ישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם מחלת ההשמנה ולטיפול בה. מערכת הבריאות נעדרת מענים מספקים לטיפול בהיקף התופעה ובחומרתה. גיבוש אסטרטגיה לאומית לטיפול במחלת ההשמנה הינו בעל השלכות מאקרו משמעותיות עבור ישראל בעת הזו".
"ההוצאות הישירות של מערכת הבריאות על מניעה וטיפול בתחלואה הקשורה בהשמנה מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ בשנה, המהווים 9.55% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. בנוסף, ההוצאות העקיפות הנוגעות למחלת ההשמנה, אשר כוללות הפסד תוצר כתוצאה מירידה בפריון הכלכלי (היעדרות מעבודה, חוסר יעילות ועוד), מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ נוספים. סך העלות המשקית הנובעת ממחלת ההשמנה מסתכמת ב-20.2 מיליארד ₪, המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי".
"גיבוש ויישום מדיניות לאומית לטיפול בהשמנה, הן עבור האוכלוסייה הבוגרת והן עבור ילדים, תחסוך למדינה משאבים יקרים ותסייע בהפחתת העומס על מערכת הבריאות. במהלך תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אשר החמיר את מגמת ההשמנה בישראל ובעולם, החל תהליך לגיבוש חוזר מנכ"ל לאסדרת מערך הטיפול בהשמנה בישראל. התהליך הוא פורץ דרך מבחינת אזרחי ישראל, ויש להמשיך בו".
לדבריהם, "מס אינו הפתרון המרכזי לצמצום ההשמנה בארץ. חיוני להחליט על סדרת אמצעים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת נטל המס על משקאות בריאים ומזון בריא".
