ארה"ב תנפיק מטבע מיוחד בשווי טריליון דולר?

בזמן שכאן בארץ ישראל ישבנו לסעודת שבת, בארצות הברית התחוללה דרמה גדולה שבסופה (לבינתיים, המשך יגיע בחודשים הקרובים) הסנאט האמריקאי אישר את החוק להעלאת תקרת החוב עד לתחילת חודש דצמבר. החוק עוזר לארה"ב להימנע ולא להגיע למצב של חדלות פירעון.

הסיפור מתגלגל כבר חודשיים, אך הסחרור הגדול התרחש בשבוע שעבר, בעקבות דברים שאמרה ג'נט ילן, מי שהיתה עד לפני כשלוש שנים יו"ר הפדרל רזרב וכיום משמשת כשרת האוצר של ארצות הברית. ג'נט אמרה כי במידה ותקרת החוב לא תועלה משרד האוצר לא יוכל לשלם על הוצאות הממשלה – ובעצם המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם תיעצר.

מהי תקרת חוב?

על מנת להבין עד כמה הסיפור הזה גדול, צריך קודם כל להבין מהי בכלל תקרת החוב. הממשלה צריכה לעבוד עם תקציב, והקונגרס, שהוא בעצם הממשלה האמריקאית, קובע גבולות – כמה כסף יכולה הממשלה ללוות – ובמידה והממשלה מגיעה לגבול, יש צורך להעלות או להשהות את תקרת החוב לפני שמותר למשרד האוצר ללוות עוד כסף ולהיכנס בעצם לחוב גדול יותר.

במידה והממשלה לא מגדילה את החוב ומגיעה למקסימום שיכולה ללוות, המדינה צריכה להשהות תשלומים וכתוצאה מכך עובדים פדרליים רבים לא מקבלים משכורות, פנסיות וכד'. נכון לימים אלו, תקרת החוב עומדת על 28.5 טריליון דולר (12 אפסים לאחר המספר).

זה בהחלט חוב מטורף, אבל כשבוחנים אותו ביחס לתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) האמריקאי המצב אמנם נראה עדיין לא טוב – אך קצת פחות נורא.

לפי ה-BEA, הגוף המשמש לניתוח כלכלי בארה"ב, התמ"ג בארצות הברית בשנה שעברה עמד על כ-21 טריליון דולר. זאת אומרת שהחוב גדול יותר ממה שמייצרים והמדינה ממונפת, אבל לא מאוד. ישנם מדינות במצב יותר גרוע אבל הרבה מדינות בהחלט במצב יותר טוב.

כך לדוגמה, החוב הממשלתי בישראל מתקרב ל-80% מהתמ"ג, לעומת החוב הממשלתי בארצות הברית שעומד על יותר מ- 140% מהתמ"ג.

ככל והנשיא ביידן ומפלגתו יישמו את מדיניות הדמוקרטים ע"י כל התמריצים, החוב יגדל בעוד 4-5 טריליון – וזה כבר מינוף לא קטן.

נכון למועד כתיבת שורות אלו, כמו שנכתב בתחילת הטור, ישנה החלטה להעלות את תקרת החוב בכמעט חצי טריליון דולר לכ-28.9 טריליון דולר, עד לתחילת דצמבר.

מה יהיה בדצמבר?

הדמוקרטים מחפשים כל מיני דרכים כדי לעקוף את הבעיה. אחת מהדרכים היותר הזויות שהוצעה, אף על פי שאינני רואה כיצד הדבר יצא לפועל, היא שהנשיא יורה על הנפקת מטבע מיוחד בשווי טריליון דולר.

עד כמה שזה נשמע מטורף, הרעיון לא חדש. הבסיס החוקי נתמך ע"י חוק מתקופת כהונתו של הנשיא ה-42 של ארצות הברית ביל קלינטון. על פיו יכול משרד האוצר להנפיק מטבע פלטינה, בכל ערך שיחליט עליו. החוק נועד במקור כדי ליצור מטבעות לאספנים בעקבות אירועים מסוימים, אבל מכיוון שלא כתוב בחוק שאסור להשתמש במטבעות הללו ישנם פרשנים האומרים שכל מה שלא כתוב במפורש שאסור הרי הוא מותר.

הרעיון של הנפקת המטבע הועלה בזמן משבר תקרת החוב האמריקני בשנת 2013, בתקופת הנשיא ברק אובמה, אבל לאחר שהרעיון הגיע לכותרות החדשות, הוא נדחה על ידי הבנק הפדרלי.

בזמנו, פול רובין קרוגמן, כלכלן יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008, טען כי פתרון של הנפקת מטבע עדיף על פני חציה של תקרת החוב והגעה לחדלות פירעון.

דעות הפרשנים הכלכליים בנושא חלוקות לשניים (תומכים ומתנגדים): לא מעט מהפרשנים טוענים שלא סביר שתתרחש אינפלציה בגלל הנפקת מטבע שכזה. זאת, משום שהמטבע ישמש בהדרגה לכיסוי החובות של הממשלה. לעומתם, ישנם לא מעט הפוסלים את הרעיון וטוענים כי הדפסת כסף בסכומים כאלה, תגדיל בבת אחת את כמות הכסף ועלולה לגרום להיפר-אינפלציה בארצות הברית ולהתמוטטות היציבות במשק האמריקאי.

טענה נוספת, שאני נמנה בין המצדדים בה, היא שהנפקת מטבע כזה עלולה לגרום לכך שבעיני העולם ארצות הברית תצטייר כמדינה לא דמוקרטית שאינה יכולה להעביר החלטות בצורה דמוקרטית ומדפיסה כסף ללא הבחנה. אין ספק שדבר כזה יכול להתחיל ליצור כדור שלג שלא ברור כיצד ארצות הברית תצא ממנו.

—

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.