המשרד להגנת הסביבה מציג את אסטרטגיית הפסולת החדשה של ישראל, בהתאם ליעד שהציבה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל בקיץ 2020, הקובע מעבר מכ-80% הטמנה כיום, ל-20% הטמנה בשנת 2030. האסטרטגייה מציבה יעדים שאפתניים למיחזור הפסולת והפחתת ההטמנה ומתווה סדור ושלם המתאר את הדרך להשיג יעדים אלו. החזון העומד בבסיס האסטרטגיה החדשה של המשרד להגנת הסביבה הוא הפיכת כלכלת ישראל עד שנת 2050 מליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת – לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים. זאת, במטרה להפחית את ייצור הפסולת, להפוך אותה למשאב ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות לאורך כל שרשרת הטיפול בפסולת.
יישום המדיניות החדשה יאפשר את השגת היעדים הבאים עד שנת 2030: 54% העברה למיחזור; 100% תשתית למיון ולהפרדת הפסולת האורגנית במקור; 0% הטמנה של פסולת לא מטופלת ו-20% הטמנה; ולהפחתה של 47% מפליטות גזי החממה בהשוואה להיום.
המצב כיום: בשנת 2019 יוצרו בישראל כ-5.8 מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אדם ממוצע בישראל מייצר 1.76 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום (642 ק"ג בכל שנה) – 30% יותר מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, העומד על 1.4 ק"ג לאדם. ללא התערבות משמעותית, הצפי הוא שסך הפסולת העירונית המעורבת יעלה ב-25% עד לשנת 2030 ול-7.5 מיליון טונות בשנה.
קצב גידול הפסולת בישראל עומד בעשר השנים האחרונות על כ-2.6% בממוצע בשנה, והוא מושפע מדמוגרפיה ושינויי צריכה (1.94% נובע מקצב גידול האוכלוסייה ו-0.66% מגידול בייצור הפסולת).
כיום כ-80% מהפסולת בישראל מוטמנת, נתון שלא השתנה באופן משמעותי ב-20 השנה האחרונות. הטמנה של פסולת כרוכה במכלול של השפעות סביבתיות שליליות הנמשכות לעיתים מאות שנים לעתיד, בהן פליטת גזי חממה, פליטת מזהמי אוויר מקומיים, חדירת תשטיפים בעלי תכולה גבוהה של תרכובות אורגניות וא-אורגניות (כולל מתכות כבדות) לקרקע ולמקורות מים ופגיעה בשטחים הפתוחים.
בניגוד למגמות הנצפות במדינות האיחוד האירופי, של גידול משמעותי באחוזי המיחזור (46% בממוצע נכון לשנת 2017) וצמצום הפסולת לנפש, אחוזי המיחזור בישראל נמוכים באופן ניכר ביחס למדינות ה-OECD. ועל כן, נדרשת רפורמה מקיפה במשק הפסולת.
לצורך כך, ביוזמת השרה גילה גמליאל, מונה צוות מקצועי של המשרד בראשות המנכ"ל דוד יהלומי, אשר בחן בחודשים האחרונים את מדיניות ניהול משק הפסולת בישראל.
במסגרת זו, נבחנו כלל ההיבטים הנוגעים למשק הפסולת הישראלי, במטרה לגבש אסטרטגיה כוללת ומקיפה למשק הפסולת העירונית המוצקה. וזאת, תוך סקירה מעמיקה של הפרקטיקות המיטביות בעולם ועריכת תהליך התייעצות ציבורי רחב עם מאות בעלי עניין.
כחלק מההליך האסטרטגי נבחנו שלוש חלופות לניהול משק הפסולת:
חלופה 1: קידום המדיניות הנוכחית, המתבססת על פיתוח תשתיות מיון מכני של הפסולת המעורבת, ללא הפרדה במקור של הפסולת האורגנית, הרחבת ההפרדה במקור של הזרמים "היבשים" והשבה לאנרגיה במתקנים תרמיים לשריפת פסולת.
חלופה 2: חזרה למדיניות שקודמה בתחילת העשור הקודם, להפרדה במקור של הזרם האורגני (פח חום) והרחבת ההפרדה במקור של הזרמים "היבשים" והשבת לאנרגיה של הפסולת השארייתית.
חלופה 3: אימוץ מדיניות הדומה לנהוג במדינות מערב אירופה המובילות בטיפול בפסולת, תוך הפרדה במקור של הזרם האורגני והזרם "היבש" המתמחזר וקביעת תמריצים כלכליים להפחתה ולהפרדה במקור תוך השבה לאנרגיה של הפסולת השארייתית בלבד.
המשרד הוביל בחינת עלות-תועלת של החלופות, הכוללת את העלויות הישירות והעלויות החיצוניות (עלויות סביבתיות) של הטיפול בפסולת.
בדיקה זו הראתה, כי החלופה השלישית היא הכדאית ביותר מבחינה כלכלית וסביבתית, ותביא לחיסכון משקי של מיליארדי שקלים בעשור הקרוב; להפחתה בייצור הפסולת לנפש; ולשיעורי המיחזור הגבוהים ביותר מבין שלוש החלופות (54%) ולהפחתה של עד 50% בצורך בהקמתם של מתקנים התרמיים.
כמו-כן, חלופה זו תאפשר חיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה לרשויות וכן לתושבים, כתוצאה מהפחתת עלויות הטיפול בפסולת.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אחרי למעלה משני עשורים שבהם ישראל דרכה במקום בכל הקשור בטיפול בפסולת, הגיע הזמן לשינוי ולמעבר מכלכלה ליניארית לכלכלה מעגלית. מכ-80% הטמנה כיום, מדינת ישראל תגיע ל-20% הטמנה ב-2030 ותעביר 54% מהפסולת העירונית למיחזור. התוכנית האסטרטגית החדשה שאנחנו מציגים כיום מאמצת את הסטנדרטים הנהוגים במדינות המתקדמות לטיפול בפסולת והופכת את הפסולת ממפגע למשאב. לא ייתכן, שבעשור השלישי למאה ה-21 נמשיך להטמין כ-80% מהפסולת באדמה, תוך פליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ואובדן משאבים יקרים. יישום האסטרטגיה יקדם את תעשיית המיחזור בישראל, ובכך יסייע למשק לחזור לצמיחה לאחר משבר הקורונה. האסטרטגיה שמה את הדגש על הרשויות המקומיות והתושבים, באופן שבו הרשויות יחסכו מאות מיליוני שקלים לשנה ב-2030"
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי: "האסטרטגיה החדשה מאמצת כלים טכנולוגיים וסביבתיים מתקדמים, כמו גם מודלים של תמרוץ כלכלי, באופן שישמשו בסיס משמעותי להגדלת המיחזור וצמצום ההטמנה – כפי שקורה במדינות רבות ובעשרות אלפי רשויות מקומיות ברחבי העולם"
