אני יודעת שנהוג לקשר את חודש השמחה לחודש אדר, אבל היי, גם כתוב פורים ככיפורים, אז בהחלט מרשה לעצמי לקיים את ההקשר וההקבלה בין החודשים ולקרוא לחודש אלול חודש של שמחה.
במשך שנים חששתי מחודש אלול. הוא הכניס אותי לחרדות, לפחדים, אולי אני לא מספיק טובה ושמא אכתב בספר בינוניים או רשעים? עד שהגעתי לשיעור הקבוע שלי, שמשלב חשיבה הכרתית ומעט חסידות ושם התהפכו לי הבנות ותובנות רבות בכל הנוגע להיבטים רוחניים.
אפשר לומר כי מאז אני פשוט אוהבת את חודש אלול. דמעות הפחד והלחץ שהיו יורדות מעיניי בתפילות יום הכיפורים – התחלפו בדמעות של שמחה, מתוך הבנה איזה אבא מדהים יש לי בשמים.
במהלך חודש אלול אני מכינה מסמך ובו אני כותבת רשימה של דברים טובים שעשיתי השנה ובצד השני דברים בהם אני צריכה להשתפר או להתחזק. עם המסמך הזה אני מגיעה לתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים, מראה לאבא שלי מה הצלחתי לעשות ולהשתפר השנה ומבקשת ממנו עזרה בנושאים בהם אני צריכה להשתפר. כה בטוחה אני בעזרתו של אבא, עד שאני שמחה וצוהלת.
זכרו כי בימים אלו המלך בשדה, הוא כאן, איתנו – מקשיב ללא חסימות. כל מה שנותר הוא לקום בבוקר ולהיות באהבת ה' ולהתחיל לדבר איתו. פשוט לפרט בלי להתבייש, כל דבר שאנחנו מרגישים טובים ושמגיע לנו. ברגע שנבין שאנחנו בני מלכים, יושבים בממלכתו של הקדוש ברוך הוא ונהנים מיחס מועדף, נוכל לראות את הטוב יותר מתרחש בחיינו.
צריך לזכור כי בראייה של בשר ודם, אנחנו סוחבים איתנו את מאורעות השנה הקודמת ומעבירים אותם לשנה החדשה, בעוד להקדוש ברוך הוא יכולות להיות תוכניות שונות לחלוטין.
ניקח לדוגמה אדם שפושט רגל. בראייה של בשר ודם הוא חושב: וואו, עכשיו במשך כמה שנים אני מוגבל, לא יכול לצאת מהארץ, מחשב כמה שנים ייקח לו להחזיר את החוב וכו'. בראייה רוחנית גבוהה יותר, אדם מבין שישועת ה' כהרף עין. הוא יכול בשניה להפוך את הכל ולהרים אותנו מבירא עמיקתא לאגרא רמה.
מה שצריכים לעשות הוא לשנות תודעה. לא לראות בראייה של בשר ודם. הקורונה לימדה אותנו שהכל הוא לגמרי מעל לטבע, אין אופציה אחרת. בואו לא נסתכל על הקשיים והדברים הרעים שהיו לנו השנה, אלא נשמח ונרקוד שאנחנו הולכים לבקש מאבא לשנות לנו את השנה הבאה לחלוטין. דברו איתו, הוא כאן, קרוב, אל תפספסו שום יום כדי לדבר עם האבא הכי מדהים בעולם – אתן תראו ניסים, בוודאות.
