בסופה של פרשתנו אנו קוראים על ה'מקושש'. קישוש פירושו איסוף ואגירה. התורה מספרת שבעיצומו של יום השבת ראו בני ישראל יהודי מקושש עצים ולא ידעו מה לעשות בו. שמו אותו במשמר עד שהקב"ה יורה להם מה דינו, ולאחר השבת אמר הקב"ה למשה שהמחלל את השבת דינו מוות.
רבי עקיבא מגלה לנו בתלמוד שהמקושש היה יהודי טוב וכוונתו הייתה לשם שמים, כדי שעם ישראל לא יחשבו שמדובר ב'חוק ללא שיניים'. דהיינו: כתוב בתורה שאסור לחלל שבת, וכתוב שמי שיחלל את השבת דינו מוות, אבל לא באמת הולכים לבצע את זה. לכן מסר המקושש את נפשו כדי שכל ישראל יראו שהמחלל את השבת נהרג באמת וכך ייזהרו מעבירה זו.
אם ככה, צריכים אנו להבין, מדוע הוא נענש?
על כך משיב הגאון רבי ישראל סלנטר, מייסד ומחולל 'תנועת המוסר', במשל נוקב: מלך שלח את אחד משריו הבכירים למדינה השכנה בשליחות ממלכתית. טרם צאתו לשליחות קרא לו המלך והזהיר אותו: "אני מבקש ממך רק דבר אחד, כמובן חוץ מהאינטרס המדיני שלנו שתדאג לו היטב – שלא תתערב על שום דבר!"
השר הסכים ויצא לדרך.
בהגיעו למדינה השכנה קיבלו אותו בכבוד, ניהלו דיונים ארוכים ומתישים עד לשביעות רצון שני הצדדים בקשר לסכסוך ארוך הטווח עד לפתרונו המלא, ברגע שבאו לחתום על ההסכם נענה אחד משרי המדינה המארחת באירוניה: "פלא שלא מצא מלכך את מי לשלוח לשליחות ייצוגית חוץ מאשר גיבן כמוך"…
השר נפגע. אוהו כמה שנפגע… הוא? גיבן?!
הוא מחה חלושות שגבו ישר כפלס, אבל השרים מסביב שתקו כמה רגעים, כמו נבוכים אבל מסכימים לדברי חברם. ואז מישהו זרק: "אתה מוכן להתערב על זה?"
השר נדרך, המלך הזהיר אותו לא להתערב.
אבל אז אמר המלך: "השרים שלי אכן אמרו דבר לא פשוט, אך איננו יכולים להטיל אשמה מבלי להוכיח אותה. מצד שני, אם תוריד את חולצתך ויתגלה שטעינו הרי שביישנו אותך לשווא. אי לכך, אנו נתערב כעת על מיליון דולר ואם נפסיד נשלם לך את מלוא הסכום".
השר חכך בדעתו והסיק: "המלך ציווה עלי לא להתערב, אבל אילו ידע שארוויח סכום כזה גדול בוודאי שהיה מסכים". הרים השר בתנופה את בגדיו וחשף את גבו. בפנים נבוכות גילו השרים שהצדק איתו. עוד טרם חתמו על ההסכם התנצל השר הפוגע, מזוודת עור הובאה מגנזי הממלכה ובה מיליון דולר וההסכם המדיני נחתם אף הוא.
שמח וטוב לב שב השר למלכו, הן הצליח אף להביא הון לקופת הממלכה. מוחל הוא על חלקו ותורם הכל למדינה.
ברגע שראה המלך את המזוודה שאל בזעם: "האם עברת על פקודתי והתערבת?"
השר הנבוך התנצל שהביא סכום כה גדול, על כך בוודאי לא התכוון המלך. אך המלך פכר את ראשו בידיו: "הם התערבו איתי על שני מיליון דולר שיצליחו לגרום לך להסיר את החולצה"… כך מבאר רבי ישראל סלנטר את דברי רבי עקיבא: המקושש התכוון לשם שמים, אבל כשעבר עבירה הוא בעצם חילל את השם על מנת לקדש אותו לאחר מכן. התערב על מיליון והפסיד שניים…
