בשנים האחרונות ישנה מגמה מובהקת של גידול במספר התביעות המוגשות בעקבות רשלנות רפואית. הסיבה העיקרית לכך היא העלייה במודעות לאפשרות הזו, בין השאר בעקבות פרסומים בתקשורת על תביעות שהסתיימו בפיצויים גבוהים מאוד – כולל סכומים של למעלה ממיליון ש"ח. הרצון לקבל פיצוי מובן, אבל עורך דין בעל יושרה יבהיר מראש לכל מי שחש כי נפגע כתוצאה מהתנהלות לקויה של רופא או רופאה שני דברים: ראשית, לא כל טעות היא רשלנות, ושנית, המנעד מבחינת גובה הפיצויים בתביעות מסוג זה נרחב מאוד, ולכן השלב הראשון הוא תמיד בירור יסודי של נסיבות האירוע.
כיצד מוגדרת רשלנות רפואית?
כאמור לא כל טעות של רופא, קשה ככל שתהיה, היא רשלנות. על-מנת להבחין בין שגיאה שנובעת מכך שגם רופאים הם בני אנוש לבין התנהגות שהיא כבר רשלנות, משתמשים בתי המשפט במבחן 'הרופא הסביר'. לפי מבחן זה, אם רופא סביר אחר היה מתנהל באופן שונה מכפי שהתנהל הרופא שאותו שוקלים לתבוע, אכן מדובר ברשלנות. חשוב לשים לב לכך שלא מדובר במבחן חד-משמעי לחלוטין – ולכן בחלק גדול מהמקרים נדרשת חוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי כדי לשכנע את בית המשפט שאכן רופא סביר היה פועל אחרת.
עוד מבחזית החדשות
- מטח משמעותי של כטב"מים שוגרו אל עבר ישראל מכיוון עיראק
- "תהליכי עומק מדאיגים": בהרצליה ייאסר ללימוד במוסדות החינוך- ספר אזרחות המזוהה עם פורום קהלת
- איראן טוענת: ישראל ביצעה פעולה חשאית משמעותית במדינה
- תעלומת סינוואר: האם מנהיג חמאס חוסל? | גורמי מודיעין: מידע בלתי מבוסס
- מתקפה נוספת על החות'ים בתימן – הפעם על ידי הצבא האמריקני
הסוגים העיקריים של הרשלנות הרפואית
רשלנות של איש רפואה עלולה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים. סוג אחד, נפוץ יחסית, הוא אבחון שגוי: במצב כזה אדם חולה עלול לא לקבל טיפול חיוני ולכן מצבו יחמיר וייתכן שהרשלנות אף תוביל למוות. סכנה נוספת היא קבלת טיפולים מורכבים וקשים כשאין בכך צורך אמיתי. קטגוריה שנייה של רשלנות רפואית היא טיפול לקוי או ביצוע פעולה באופן רשלני – למשל ניתוח איבר לא נכון, השארת פריטים בגוף המנותח, טיפול שיניים שלא על-פי הנורמות המקובלות ועוד. סוג שלישי מוגדר כ"היעדר הסכמה מדעת". הכוונה היא למצב שבו המטופל או המטופלת לא קיבלו את כל המידע הרלוונטי ולכן לא יכלו למעשה לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורם.
מה חובה להוכיח כדי לקבל פיצוי?
המרכיב הראשון הוא כמובן קיומה של רשלנות, ולשם כך מתבצע כאמור מבחן הרופא הסביר. המרכיב השני הוא קיומו של נזק – פיזי, נפשי או תפקודי. גם מרכיב זה לא מובן מאליו, וגם עבורו ייתכן צורך בחוות דעת מומחה. המרכיב השלישי הוא זיקה ברורה בין הרשלנות לבין הנזק, כלומר הוכחה שמקורו של הנזק הוא באותה התנהלות רשלנית של הרופא או הרופאה. עוד כדאי לדעת שייתכן צורך בשתי חוות דעת של מומחים – האחת בנוגע להתנהלות הלקויה של הרופא והשנייה לגבי הקשר בין הרשלנות לנזק ומידת החומרה של הפגיעה. פיצויים ממוניים ופיצויים לא ממוניים
בתביעות נזיקין המטרה היא לאפשר חזרה למצב ששרר לפני שנגרם הנזק. בתביעות רשלנות רפואית, לא ניתן כמובן להשיב את המצב לקדמותו מבחינה פיזית, ובמקרים רבים גם לא נפשית – אבל כן ישנה שאיפה לאפשר לאדם שנפגע כתוצאה מאותה רשלנות להגיע למצב כלכלי שבו היה נמצא אלמלא הפגיעה. בהתאם, בכל מקרה שבו מגיש עורך דין תביעות רשלנות רפואית , נלקחים בחשבון גם פיצויים ממוניים וגם פיצויים לא ממוניים.
פיצויים ממוניים
מרכיב זה בפיצויים בגין רשלנות רפואית כולל החזרים בגין הוצאות רפואיות, החזרי הוצאות נסיעות, תשלום עבור הוצאות שנדרשו כדי להתאים את הדיור למצב החדש שנוצר, החזרים עבור תשלומים ששילם האדם לטובת קבלת עזרה מצד ג' בעקבות הפגיעה וגם הפסדי השתכרות – גם בין מועד הפגיעה לבין מועד הגשת התביעה, וגם בעתיד (כשלשם חישוב השכר העתידי שהיה צפוי האדם לקבל נלקחים בחשבון הנתונים האישיים של התובע).
פיצויים לא ממוניים
רכיבים שבהם החישוב הוא לא חד-משמעי ולכן נתון למעשה בידי השופטים. בין השאר כוללים הפיצויים הלא ממוניים תשלום בגין הסבל והכאב, קיצור תוחלת החיים, פיצוי אישה שלא תוכל ללדת, הפחתת סיכויי נישואין ועוד. חשוב להדגיש כי בתי המשפט בישראל לא נוהגים לכלול בחישוב גם אלמנט ענישה כלפי הרופא הרשלן. יחד עם זאת גם כך סכומי הפיצויים נמצאים במגמת עלייה ועשויים להגיע גם לסכומים של 7 ספרות. מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון רב בתחום ספציפי זה על-מנת למקסם את סיכויי קבלת התביעה, ואת גובה הפיצוי שייפסק.
