בתחילת פרשתנו פותחת התורה את דיני הקרבנות במילים: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם" (ויקרא א, ב).
מקשה המדרש תנחומא (ויקרא אות ז): "ולמה קְרֵבִין קרבן מן העוף ומן הכבשים ומן הצאן ומן העיזים ולא מן הדגים"?
ובעברית מדוברת: מישהו חשב פעם על הנקודה מדוע לא מביאים קרבן מן הדגים?
הטעם הפשוט הוא, כיון שהבהמה הבקר והצאן מולידים את ולדותיהם כמו האדם, לכן הם יכולים לשמש ככפרה עבורו. מה שאין כן הדגים, שמשריצים ביצים מהם נולדים דור ההמשך, אינם יכולים לשמש כפרה לאדם כיון שאינם כמותו.
אך טעם נוסף יש בדבר, ונקדים לו את דברי חז"ל עם פירוש מיוחד.
חז"ל לימדונו בגמרא (עבודה זרה ד.): "דגים שבים – כל הגדול מחברו בולע את חברו". דהיינו בים נקבע הכלל המוכר לכולנו: רק החזק שורד.
וכיצד בולעים הדגים איש את רעהו? הדג מביט ימין ושמאל מחפש טרף טעים לצהריים. כשהוא מאתר מטרה הוא מתחיל לרדוף אחריה. הדג החלש שבורח מהרודף כדי להינצל, נמצא כשזנבו מופנה כלפי ראשו של הרודף.
במצב שכזה, לו יבלע הרודף את הנרדף באותה הצורה בה הוא רודף אחריו, היינו צריכים למצוא בבטנו של הדג הבולע את הדג הנבלע כאשר הראש לצד הראש והזנב כלפי הזנב.
אולם ראו זה פלא, לעולם יימצא הדג הנבלע כשראשו כלפי זנבו של הבולע. ומדוע? חסד ה' הוא זה כדי שלא ייחנק הדג הבולע מסנפיריו הפתוחים של הדג הנבלע. לכן מזמן לו השי"ת דג אחר וזהו הדג שנבלע בו.
מסר גדול כבר הרווחנו: הפרנסה משמים. אתה אמנם רודף אחרי 'דג' כזה או אחר, אבל בורא עולם מחליט איזה 'דג' תבלע בסופו של דבר.
שימו לב לנקודה מדהימה נוספת: הדג הנרדף בטוח שמצד ראשו הוא לא יילכד לעולם! הן יש לו שתי עיניים בצדי הראש, הוא רואה במבט פנורמי 180 מעלות, רק בצד הזנב הוא מפחד לקבל ביס…
אומר לו בורא עולם: מהיכן שאתה סומך על עצמך – העיניים – אין לך ביטוח ודווקא שם תיתפס. אבל בכיוון הזנב אתה יודע שרק אני יכול לעזור לך ולכן משם אף דג לא יבלע אותך, כי הוא עלול להיחנק.
עכשיו תפרשו סנפירים שוב, אנחנו חוזרים לשאלה בה פתחנו: מדוע לא מביאים קרבן מדגים? אומר הגה"ח רבי שמאי גינזבורג זצ"ל: בעלי החיים שהזכירה התורה ככשרים לקרבן הם רק בעלי חיים שלא טורפים אחרים. אבל הדגים הרי טורפים ובולעים זה את זה, לכן לא ניתן להביא מהם קרבן!…
נעזוב את הדגים ונחזור ליבשה: אם אנו הנרדפים, חבר שהחליט להציק; מעביד קשוח שאינו נוהג בנו כהוגן; שכן שעושה שיפוצים וחורג בהפרעות הבנייה הרבה מעבר למותר; בכל אלו כדאי לנו להיות דווקא בצד שאינו טורף, מותר לנו כמובן לברוח ולא לחכות למכה, אבל אילו נחליט להשיב מלחמה או אז הופכים גם אנו לרודפים וטורפים.
מאלה, כפי שנוכחנו לראות, לא מקריבים קרבן לה'. לא מתקרבים אליו…
