"אוף, איזה מעצבן אתה. אתה כזה אוטיסט".
רות סובבה את ראשה וחשבה שעוד שניה היא תתחיל לצרוח. הדובר היה ילד כבן 12. הוא דיבר עם החבר שלו שנסע לידו באופניים ועשה קצת שטויות. "אתה אף פעם לא מבין מה אומרים לך, אתה תמיד עושה בעיות. למה אתה חייב להיות אוטיסט"? הוא המשיך ורות הרגישה שאינה עומדת עוד בדבר.
"יש לך מושג מה המשמעות של המילה אוטיסט"? היא ניגשה לילד שירד לתקן את השרשרת של האופניים, ולא ויתרה.
הילד, מעט נבוך, הביט בה וענה: "מפגר. החבר שלי מתנהג כמו לא נורמלי".
"ואתה חושב שאוטיסט זו מילה נרדפת ללא נורמלי"? המשיכה רות ללא רחמים.
היא הרגישה שאולי הגזימה בגישה והילד באמת לא אשם. היא שלפה מהתיק תמונה של ילד כבן תשע. יפה תואר, פאותיו מסתלסלות על לחייו, עיניים עם מבט חכם ופה שמחייך במתיקות.
"הוא נראה לך נורמלי"? שאלה רות.
"כן", השיב הילד, נבוך לחלוטין.
"אתה יודע? הילד הזה אוטיסט. זה הבן שלי. גילינו שהוא אוטיסט כשהיה בן שלוש. הוא ילד חכם בצורה יוצאת דופן ויפה יותר מכל יתר האחים שלו. אבל כן, הוא אוטיסט. פעם הבאה תחשוב שוב לפני שתשתמש במילה שאתה לא יודע את המשמעות שלה. בסדר"?
הילד הנהן, פלט סליחה ונסע מהמקום.
"לא היתה לי ברירה", משחזרת רות בשיחה עם 'בחזית לאישה'. מאז שיש לי את מוטי, אני מרגישה צורך לצעוק לעולם, שכמה שיותר אנשים יבינו שאוטיסטים הם חלק מאיתנו ושלא יוזילו את המושג.
ביום שישי האחרון התקיים יום המודעות לאוטיזם. אוטיזם היא הפרעה התפתחותית נוירולוגית שנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, בנוסף למרכיבים גנטיים ותורשתים.
רוב האנשים שנולדים עם אוטיזם, מתקשים בתחום החברתי ויש להם קושי בקשרים בין אישיים. הם מתקשים לדבר עם הסביבה, הכישורים החברתיים שלהם שונים ויש שמתאפיינים בהתנהגות חזרתית. כמו מוטי, שיכול לדפוק את הראש בקיר עד שנראה שהוא תכף יתנפץ.
רוב האבחונים מתבצעים באזור גיל שלוש, אז בדרך כלל ההורים מבינים שמשהו לא תקין, כשהילד לא מדבר כמו שצריך, אולי גם לא מתפתח באופן תקין.
על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזם בעולם מוערכת באחד למאה וששים. טוענים שהשכיחות אצל בנים גבוהה יותר פי ארבעה.
בעקבות הסיפור של רות ומוטי, הבאנו פוסט שכתבה מירי פוקס בריקמן. היא חברה טובה של אמא לילד עם אוטיזם וחיה את הנושא ביום יום.
"גאה להציג בפניכם את זאת שלא מורידה את הצמיד מהיד כל השנה.
גאה להציג בפניכם את זו שלא צריכה יום מיוחד בשביל להבין שיש אנשים שונים בעולם הזה.
גאה בכל זמן נתון גם להציג את המציאות הזו בפני הילדים שלי שגדלים במקום שמכיר, שמכיל, ויודע מה זה אוטיזם.
אוטיסט זה לא קללה .
אוטיסט זו מגבלה.
זה לדעת שכשיש אוטיסט בתור בלונה פארק (למרות שהוא לא נראה כך… כי הם ילדים מהממים) הם לא מצליחים להבין שצריך להמתין בתור, אז תשתדלו לא לתקוף את האמא שעומדת אתו שם בחוסר הבנה של למה היא עוקפת אתכם.
תבינו, תכילו ותעצימו את מי שלידכם.
תקשורת בין אישית זה א' ב'. תבליגו, שחררו ותנו להם לעבור בכבוד.
והכי חשוב למדו… למדו את הילדים שלכם לפתוח את הלב, ההבנה והרגש שיוכלו לקרוא בין השורות.
