תפריט
מטוס ממריא לשמים, אל הלילה פורש כנפיים, להגיע, אל הרגע, שם בראדין.
מאות אנשים מתאספים, הלבבות פועמים, ביארציט, של הרב'ה, שם בראדין.
באשמורת נוחתים, בעד השער שועטים, אל היעד, אל הרב'ה, שם בראדין.
וכשהחושך נעלם, השמש עולה בעולם, הנה אנחנו כבר כאן, כאן בראדין.
וכשגדולי ישראל ניגשים, בטלית ותפילין מתעטפים, ההרגשה שהלב, כה רוטט, כאן בראדין
כולם בהווה מתאחדים, וקולות העבר שוב עולים, גם הקירות עצמם רועדים, כאן בראדין
ערפל של קדושה באוויר, והגשם דמעה הוא מסתיר, בבית החיים, זה הרגע, כאן בראדין
דברי חיזוק, כולם מתעוררים, גדולי הדור כאש בוערים, ספרי התהילים נפתחים, כאן בראדין
דמעות עם גשם מתערבות, וזעקות לשמים עולות, רב'ה בניך סובלים, בוכים בראדין
מתחננים ומתפללים, ואלפי שמות נקראים, גם השמים כאן בוכים, בראדין.
זמן חולף, העת לעזוב, אבל הלב נשאר מאחור, עם הרב'ה, של כלל ישראל, שם בראדין.
קולות צעדים כבר חולפים, השדות עוד רטובים, הנה השמש שוב זורחת כאן בראדין
והתפילות והדמעות, מתחברות ומשתלבות, כאן במקום, כאן היום בראדין
המפתח ללב כאן נמצא, במקום בו הרבה בכה, התפילות וודאי מתקבלות, כאן בראדין, כאן בראדין.
