מתקפת הסייבר על המרכז הרפואי הלל יפה גרמה לנעילת מערכות המידע בבית החולים, שכללה בשלב הראשון העדר גישה להיסטוריה רפואית של המטופלים. ב"הלל יפה" נאלצו למצוא פתרונות ייחודיים ומהירים, שכללו בין היתר, הקמת מערכות חלופיות ומעבר לרישום ידני.
כחודש בלבד לאחר האירוע, חזר בית החולים לפעילות סדירה, כולל בחדרי הניתוח ומרפאות החוץ. בשום שלב לא הייתה פגיעה במערכות רפואיות חיוניות ובית החולים המשיך לתת שירות רפואי למטופלים, תחילה במתכונת מצומצמת, כאקט של משנה זהירות עד להתבהרות האתגר שנוצר, ולאחר מכן, הורחבה הפעילות במהלך החודש עם החזרה ההדרגתית של מערכות המידע. לא דלפו נתוני מטופלים וההיסטוריה הרפואית של המטופלים שוחזרה.
"במהלך החודש האחרון עמלנו מסביב לשעון, עובדי המרכז הרפואי הלל יפה, צוותים שונים בתחומי מערכות המידע והמחשוב, על מנת להקים תחילה, מערכות חלופיות, ובהמשך להקים מחדש את מערכות ההפעלה, לבצע סנכרון נתונים ועוד. כל הפעילות נעשתה תוך הצבת סטנדרטים גבוהים ודגש על נושא אבטחת המידע, שיוטמעו מעתה ואילך, בכל ארגוני הבריאות בישראל", מסרו מבית החולים.
על פי נתונים שפורסמו על ידי בתי חולים וארגוני רפואה ברחבי העולם, שהותקפו באופן דומה, זו ככל הנראה, הייתה ההתאוששות המהירה ביותר של מרכז רפואי מאירוע בסדר גודל שכזה.
ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה: "המעורבות וההירתמות המידית, מרגע אירוע הסייבר, של חטיבת בתי החולים הממשלתיים, משרד הבריאות וגופים נוספים, סייעו לבית החולים לחזור מהר לפעילות סדירה, תוך מתן פתרונות מיטביים".
"בסיכומו של יום, אני מגדיר את החזרה לפעילות, כלא פחות ממופלאה. לצד זה, ההתמודדות עם המורכבות האדירה שנוצרה לצוות שלנו במעבר המהיר וההכרחי לשימוש בטפסים ידניים עבור כל פעולה בבית החולים, ראויה לציון אף היא. הגם שלבית החולים הייתה תכנית מגירה להתנהלות בתרחיש שכזה, וביצוע תרגילי מוכנות להם נדרשנו בשנים האחרונות, הרי שההתמודדות עם אירוע סייבר בפועל, הציבה קשיים שונים נוספים, להם ניתן מענה ראוי כל העת".
"אין ספק, כי מה שקרה כאן, עוד יילמד על ידי אחרים, ובעיקר, יסייע לארגונים שונים להימנע ככל הניתן ממצבים כאלה בעתיד, תוך גיבוש נהלים מחמירים ביותר, ואם אכן ייאלצו לחוות אירוע שכזה – יסייע גם להתמודדות ולהתאוששות מהירה".
